בשנת תשי"ד (1954), הבחין סטודנט צעיר בשם עמנואל ענתי בתופעה יוצאת דופן על גבי הר מבודד בדרום הארץ. ההר, שנקרא אז בפי הבדואים "ג'בל עידיד" – הר החגים – היה מכוסה באלפי חריטות סלע עתיקות, סמלי פולחן ושרידי מבנים קדומים.
הסטודנט האיטלקי-ישראלי לא ידע באותו יום כי התגלית הזו תהפוך לעבודת חייו, ותעורר סערה אקדמית שנמשכת עד ימינו.
המסע להר כרכום
במסגרת הכנת הרצאה בנושא "18 הצעות לזיהוי הר סיני המקראי", החילותי לסקור את כל המועמדים לתואר המכובד: ג'בל מוסא בדרום סיני, ג'בל אל-לוואז בסעודיה, סרביט אל-ח'אדם ליד מפרץ סואץ, ועוד. כמובן שלא פספסתי את המועמד הקרוב ביותר לביתי – הר כרכום. "קרוב" הוא מושג יחסי, כמובן: מדובר בכ-500 קילומטר ממודיעין עילית, דרך שטחי אש צבאיים הפתוחים לציבור בימים בודדים בלבד בשנה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כך יצא שבערב זאת חנוכה תשפ"ה (2024), יצאתי למקום עם ידידי ר' עודד לוי הי"ו. חמושים בג'יפ שטח, טרפנו את דרום הארץ. חצינו את מישור הנגב המערבי, עברנו בסמוך להר חריף ולהר שגיא, ירדנו לנחל פארן העמוק, והתפתלנו בדרכי עפר מאובקות עד שנגלה לעינינו ההר – רמה מרשימה המתנשאת לגובה של כ-850 מטר.
הגענו לחניון למרגלות ההר בסביבות השעה אחת-עשרה. לתדהמתנו, המקום היה הומה אדם. מאות מטיילים הגיעו מכל רחבי הארץ, חלקם אף לנו בלינת שטח למרגלות ההר בלילה שקדם. בין הבאים נפגשנו עם חוקרים, עיתונאים ובלוגרים רבים.
אחד מהם היה אוהד הנווד, שגולשי 'כיכר השבת' מכירים היטב – מטייל שביקר בכמעט 100 מדינות ברחבי העולם. אוהד התרגש מאוד מהמראה הנדיר, ואנחנו הזכרנו לו – והוא מודע לכך היטב – שבארץ שלנו ישנם פלאות גדולות לא פחות מהחורים הנידחים בתבל בהם הוא מבקר.
גילינו ששבוע הבא אוהד הנווד יבקר במדינה המאה – חור נידח אי שם באפריקה. הוא הבטיח לנו שיחפש את עשרת השבטים...
חריטות בני אדם מתפללים
בהר כרכום ישנם עשרות סלעים עליהם חריטות בנות אלפי שנים – ציורי יעלים, דמויות אדם מתפללים, סמלים מסתוריים, ואף כתובות בשפה התמודית העתיקה. הרוח המדברית שרקה בין הסלעים, והדממה סביב הייתה כמעט מוחלטת.
ואז, בשעת הצהריים, זה קרה.
קרני השמש, חדרו לתוך נקב קטן באחת ממערות הסלע. האור שנוצר היה מדהים – הילה זוהרת בגווני צהוב וכתום, כאילו להבה בוערת יוצאת מתוך הסלע עצמו. עמדנו שם, שניים מבין מאות המטיילים שהגיעו באותו יום, ולא יכולנו להסיר את עינינו מהמחזה.
זוהי "תופעת הסנה הבוער" – אפקט אופטי שהתגלה לראשונה בשנת תשס"ג (2003) על ידי יגאל גרנות וד"ר חיים ברגר ממדרשת שדה בוקר, ושמושך מאז מאות מטיילים מדי דצמבר.
מהסטודנט לפרופסור
אותו סטודנט צעיר משנת תשי"ד (1954), עמנואל ענתי, לא שכח את ההר. עשרות שנים לאחר מכן חזר למקום, הפעם עם כובע אקדמי מכובד – פרופסור לפרהיסטוריה, מייסד מרכז המחקר בוואל קמוניקה שבאיטליה, ומי שזיכה את אתר ציורי הסלע שם בהכרה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
בשנת תשמ"ג (1983) פרסם ענתי את טענתו המהפכנית: הר כרכום הוא הר סיני המקראי.
הראיות שהציג היו די מרשימות: למעלה מ-1,200 אתרים ארכיאולוגיים על ההר ובסביבתו, כ-40,000 חריטות סלע, 12 מצבות אבן למרגלות ההר (כמספר שבטי ישראל), מזבחות, מקדשים, ואפילו חריטה שמזכירה את לוחות הברית. ענתי הצביע על התאמה בין תיאורי המקרא למיקום ההר – 11 ימי הליכה מחורב לקדש ברנע, בדיוק כמספר הבארות שמצא בדרך.
לא דובים ולא יער
ובכל זאת, אני מוצא עצמי חולק על עיקרי התיאוריה – לא על הממצאים הארכיאולוגיים, שהם מרתקים כשלעצמם, אלא על עצם הניסיון להגשים את ניסי התורה ולהפוך אותם לתופעות טבע.
הגישה הזו, שמבקשת למצוא הסבר טבעי לכל נס מקראי, מקורה בעולם הנוצרי – אצל אותם תיאולוגים שהתקשו להאמין בניסים על-טבעיים וחיפשו להם פשרות רציונליות.
אך מי שמאמין במעמד הר סיני, מאמין בהתגלות אלוקית שאינה זקוקה לאפקטים אופטיים כדי להסביר אותה. (ומי שאינו מאמין – לא ישתכנע בכל מצב).
דווקא הכנסייה הקתולית השתכנעה מטענותיו של ענתי, והכריזה בשנת תשנ"ט (1999) שהיא רואה בהר כרכום את הר סיני. יש הטוענים כי מדובר בצעד פוליטי-דתי, מעין עקיצה כלפי הכנסייה היוונית-אורתודוקסית המחזיקה במנזר סנטה קתרינה שלמרגלות ג'בל מוסא בסיני. (יצוין שענתי הציע את הר כרכום כהר סיני עוד לפני שפורסם אפקט הסלע הזוהר, והוא הכחיש קשר בין תופעה זו להצעתו).
כך או כך, הוויכוח נמשך, ורוב הארכיאולוגים עדיין דוחים את הזיהוי של ענתי.
סוד קטן
בסיום הביקור, כשכבר התחלנו בירידה מההר, לחשה לי ציפור קטנה סוד: תופעת "הסנה הבוער" אינה מתרחשת רק ביום הקצר בשנה. היא קיימת, במידה פחותה, גם בימים אחרים לאורך השנה. אלא שגורמים שונים – בחרו לשווק את התופעה כאירוע חד-שנתי, כדי לרכז את הקהל ליום אחד מיוחד.
זו אולי המטאפורה המתאימה ביותר להר כרכום כולו: מקום מרתק, עתיר היסטוריה וממצאים ארכיאולוגיים מדהימים – שאין צורך להלביש עליו משמעויות מקראיות כדי להתפעל ממנו. ההר יפה ומסתורי גם בלי התואר "הר סיני". ואולי דווקא כך הוא יפה יותר.
כולנו תקוה שבעתיד הקרוב נוכל לטייל בהר כרכום לא רק במספר ימים בודדים בשנה, והרשויות ובראשם צה"ל ינגיש ויאריך את שעות הביקור בהר.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
דובר צה"ל בשיחה עם כותב השורות בוחן את האפשרות לפתוח את כביש 10 הר כרכום לקהל המטיילים במשך כל ימות השנה בהתאם להערכות מצב. הצבא מודע לבקשת קהל המטיילים הכמהים לטייל בהר הנגב.
- ישראל שפירא - היסטוריון ומרצה בכיר, חוקר ארץ ישראל ומדריך טיולים | מחבר הספרים 'המקומות הנדירים הקדושים והרטובים', 'עזה מאז ולתמיד', 'המקומות הקדושים בלבנון', ו'סודות המכבים' | לתגובות, הערות, לשליחת חומרים ורעיונות ולהזמנת הרצאות, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות