אאא

פרק ב': מפורסמים המקובלים 'בעלי השֵׁם', שפעלו באירופה. בעלי השם כונו כך, עקב שהשפיעו שפע ישועות על תלמידיהם, על ידי שמות קדושים, השבעות וקמיעות. כינוי זה ניתן להם בשל עיסוקם בצירופי שמות.

בעניין זה שוחחנו בעבר עם פרופ' מעוז כהנא, שבין היתר חוקר אחרי הבעלי שם. 

ככלל 'בעלי השם' היו בעיקר מקובלים וצדיקים. בין היתר סיפר פרופ' כהנא שישנו כתב יד מספרייתו של רב העיר פראג רבי דוד אופנהיים, שנתנו לבעל השם רבי 'אלחנן בעל שם השני' בשנת 1708 למניינם כדי לסייע לו לגרש דיבוק שנתפס באישה יהודייה ל"ע.

המדהים בסיפור הזה לטענת פרופ' כהנא, שבכתב היד בנוסף למקורות ההלכתיים והקבליים, הובאו גם מסורות מ׳רופא צרפתי׳, ׳גוי ממנץ׳, ׳ספר סגולות בלטינית׳, ׳ספר ישן בערבית׳ וכומר נוצרי. (ראה מעוז כהנא, ׳תרנגולת בלי לב׳, עמ׳ 85, 105).

טענה זו בדיוק טען גם חוקר הקבלה והמיסטיקה היהודי הג"ר חיים פוקס בראיון בלעדי ל'כיכר השבת' וכך דבריו:

"בציבור היהודי היו רבנים ומקובלים שהיו עוזרים ליהודים בעת צרה, וכך גם היה אצל הגויים עם כמרים נוצרים ושייח'ם מוסלמים. כאשר אירע ש'פועל ישועות' יהודי לא היה יכול לעזור ללקוחות שלו. מתוך בורות הוא היה מבקש עצה וישועה מחכם נוצרי, וכן אירע הפוך; שנוצרי ביקש עזרה מחכם יהודי".

חוקר הקבלה והמיסטיקה ר' חיים פוקס, ופרופ' מעוז כהנא. שניהם סבורים שהיו 'בעלי שם' יהודים שקבלו רעיונות ועצות ממקביליהם בנצרות ובאיסלם (באדיבות המצלם)
חוקר הקבלה והמיסטיקה ר' חיים פוקס, ופרופ' מעוז כהנא. שניהם סבורים שהיו 'בעלי שם' יהודים שקבלו רעיונות ועצות ממקביליהם בנצרות ובאיסלם (באדיבות המצלם)

לא רק באירופה. מסתבר שגם בירושלים עיר הקודש בישיבה חשובה בעיר העתיקה, פעל 'בעל שם'. חיים בן-עטר עורך עיתון 'החֵרות' שהופיע בירושלים לפני יותר ממאה שנים, הודיע לקוראיו בהאי לישנא:

"בעל שם – אולי יתעניינו קוראינו לדעת כי בעל שם מתגורר בעירנו והוא אחד מתלמידי ישיבת 'תורת חיים', והנהו מתעסק בהשבעות וגירושי שדים ורוחות, דבוקים וגלגולים".

העורך חיים בן עטר שלמרות שהיה לו ייחוס מפואר, היה משכיל רח"ל, ובתור אחד כזה לא האמין באמונת הקבלה, גירושי שדים, גלגולים ודיבוקים כפי שהובא במפורש בספר הזוהר הקדוש ובמדרשי חז"ל. משכיל זה כתב בלשון צינית ומלגלגת (עפ"ל): 

"וישנם פתאים המאמינים אל הנוכל הזה ומשלמים לו כסף מלא עבור נכליו וערמותיו. ועוד נמצאים שמתאוננים כי אפסה האמונה בעירנו" (החרות, 29.10.1912).

חיים בן-עטר עורך עיתון 'החרות' בתחילת המאה הכ' (צילום: לע''מ)
חיים בן-עטר עורך עיתון 'החרות' בתחילת המאה הכ' (צילום: לע"מ)
עיתון החרות, 29.10.1912 (אתר עיתונות יהודית היסטורית)
עיתון החרות, 29.10.1912 (אתר עיתונות יהודית היסטורית)

מעניין ביותר ומסקרן, מי הוא אותו בחור ישיבה גישמאקער מ'תורת חיים' בעיר העתיקה שעסק לפרנסתו ב"השבעות וגירושי שדים ורוחות דיבוקים וגלגולים"? כמה תשלום הוא דרש על "השבעת שד בודד"? האם היה סייל 1 +1 והאם היה הנחה בסופי שבוע?

ישיבת 'תורת חיים' בעיר העתיקה בירושלים נוסדה בשנת תרמ"ו (1886) על ידי האחים הגאון רבי יצחק וינוגרד והגאון רבי יוסף אליהו וינוגרד וגיסם הגאון רבי זרח אפשטיין זצ"ל.

מעשה מבהיל הובא על מרן הרידב"ז, שהגיע לביקור בהיכל ישיבת 'תורת חיים' והתפלפל עם בכירי התלמידים, והתרגש מעוצמת הלימוד, פתח את ארון הקודש ואמר:

"ריבונו של עולם, וכי בית המקדש נחרב?! והרי התורה חיה וקיימת ובית המקדש קיים ועומד, כאן בישיבת "תורת חיים!".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

(הובא בספר 'עיני יצחק' עמוד 54 פרקי חייו של הגאון רבי יצחק אריאלי זצ"ל ירושלים תשע"ח).

מעניין האם הרידב"ז בביקורו פגש באותו בחור שעסק ב"השבעות וגירושי שדים ורוחות דיבוקים וגלגולים"?!

יש"כ לד"ר דותן גורן על מציאת המראה מקום המבהיל על 'בעל השם מגרש השדים' תלמיד ישיה"ק תורת חיים בעיה"ק ירושלים

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]