אאא

המעשיה – אורח 'בעל כנפים'

בליל ראשון של חנוכה תקס"ט, ראה רבי נחמן מראה נורא, וסיפר אותו לנוכחים, וכדאי לקרוא היום את המעשיה – דבר בעיתו מה טוב...

אורח נכנס לבעל הבית, ושאל לבעל הבית: מאין פרנסתך?

והשיב לו: אין לי פרנסה קבועה בביתי, רק מחייתי מן העולם.

ושאל לו: מה אתה לומד? והשיב לו.

והיו משיחים יחד, עד שנכנסו בתוך שיחת דברים היוצאים מן הלב.

והתחיל בעל הבית להשתוקק ולהתגעגע מאד.

איך משיגים ומגיעים לאיזה דבר מעלה שבקדושה?

אמר לו האורח: אני אלמד עמך.

ותמה הבעל הבית, והתחיל לחשוב אולי - אינו בן אדם כלל?

 אב"ד התפוצות הגאון רבי יהודה ברייטקופף בהדלקת נר חנוכה, היום, בציון רבי נחמן (שלומי אלישע)

אך חזר וראה שהוא מדבר עמו כדרך בני אדם, אך תיכף נתחזקה האמונה אצלו להאמין בו, והתחיל תיכף לקראו רבי.

ואמר לו: קודם כל אני מבקש ללמוד מכם, איך להתנהג בכבודכם, ואין צריך לומר שאפגום ממש בכבודכם חס ושלום.

רק אף על פי כן, בן אדם קשה לו להיזהר לגמרי כראוי, על כן אני רוצה שתלמדוני:

איך לנהוג בכבודכם? והשיב לו: כעת אין לי פנאי.

בעת אחר אבוא אצלך ואלמדך זאת. וכעת אני צריך לילך מכאן.

ואמר לו: גם על זה אני צריך ללמוד מכם, כמה אני צריך ללוות אתכם.

ואמר לו: עד אחר הפתח. והתחיל לחשוב, איך אצא עמו?

כי כעת אני עמו - בין הבריות, ואם אצא עמו לבדו, מי יודע מי הוא?

ושאל לו, ואמר לו: יש לי פחד לצאת עמכם.

השיב לו: אם אני יכול כזאת ללמוד עמך, גם עתה, אם ארצה לעשות לך איזה דבר, מי ימחה בידי? ויצא עמו מן הפתח.

ואזי, תכף חטף אותו! והתחיל לפרוח עמו! והיה קר לו, ולקח מלבוש - ונתן לו.

ואמר לו: קח זה המלבוש וייטב לך, ויהיה לך אכילה ושתיה ותשב בביתך. ופרח - עמו!

בתוך כך הסתכל והנה הוא בביתו, ולא היה מאמין בעצמו שהוא בביתו.

אך הסתכל, והנה הוא מדבר עם בני אדם ואוכל ושותה - כדרך העולם.

בתוך כך חזר והסתכל, והנה הוא פורח כבתחילה.

חזר והסתכל - והנה הוא בביתו.

חזר והסתכל - הנה הוא פורח.

וכן היה מתנהג - זמן רב! אחר כך הוריד אותו - בין שני הרים בגיא.

ומצא שם ספר, והיו בו צירופי אותיות א' ז' ח' הוא ד' וכו'.

והיה מצויר בהספר כלים, ובתוך הכלים היו אותיות.

גם היה בתוך הכלים - אותיות של הכלים, שיכולין לעשות על ידם אלו הכלים,

והיה לו חשק מאוד - ללמוד את הספר.

בתוך כך הסתכל - והנה הוא בביתו, חזר והסתכל - והנה הוא שם.

והתיישב עצמו לעלות אל ההר, אולי ימצא שם איזה ישוב.

וכשבא אל ההר, ראה עומד שם אילן של זהב עם ענפים של זהב.

ועל הענפים תלויים כלים כמו אלו הכלים המצוירין בספר, ובתוך הכלים היו כלים, שעל ידם עושים אלו הכלים.

והיה חפץ לקחת משם אלו הכלים! ולא היה יכול!

מחמת, שהיו נסבכים שם על הענפים - שהיו בעקמומיות!

בתוך כך הסתכל - והנה הוא בביתו.

והייתה לו פליאה גדולה: מה זאת, שהוא פעם בכאן - ופעם שם?

והיה חפץ לספר זאת לבני אדם.

אך, איך מספרים פליאה כזו לבני אדם? מה שאין ראוי להאמין?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בתוך כך הסתכל מן החלון, וראה את האורח הנ"ל.

והתחיל לבקש אותו מאוד - שיבוא אצלו.

ואמר לו: אין לי פנאי - כי אני הולך אצלך.

אמר לו: זה בעצמו נפלאת בעיני, הרי אני כאן, ומה זה שאתם הולכים אצלי?

השיב לו: בשעה שנתרצית לילך עמי ללוות אותי מן הפתח,

אז, לקחתי ממך הנשמה - ונתתי לה לבוש מן הגן עדן התחתון.

והנפש-  רוח נשאר אצלך.

ועל כן, כשאתה מדבק מחשבתך לשם - אתה שם.

ואתה ממשיך הארה - ממנו אליך.

וכשאתה חוזר לכאן - אתה כאן.

ואיני יודע מאיזה עולם הוא.

מעולם טוב - הוא בוודאי!

ועדיין לא נגמר - ולא נסתיים.