מאמר ליארצייט

כיצד רבי נחמן דאג לביתו שרה לפני הלידה?

מי היה מאמין שצדיק יסוד עולם כמו רבי נחמן, היה יושב וכותב מכתבים לביתו, ודואג לה בכזו דאגה • מתי כתבנו כזה מכתב לבן או לבת? // מאמר ליארצייט של בתו של רבי נחמן (חסידי)

רויטל ישראל | כיכר השבת |
לע"נ שרה הצדקת בת רבי נחמן בן פייגא (צילום: באדיבות המצלם)

ליארצייט של שרה הצדקת ביתו של רבי נחמן מברסלב – כ"ז כסליו

מנהיג ענק שהוא אב - רחמן ואוהב

יש אבות שבקושי יודעים באיזה כיתה הילד לומד? ומי מדבר על לזכור את תאריכי יום הולדת של הילדים... ואין זה פלא.

במה נבחן מנהיג אמיתי?

משה רבנו: היה רועה צאן... וכשברח גדי אחד רץ אחריו משה רבנו, וראה שהגדי הלך לשתות מים... אמר משה רבנו לגדי:

"אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, עייף אתה, הרכיבו על כתפו, והיה מהלך".

ראה הקב"ה את רחמנותו של משה רבנו, ואמר: "יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך חייך אתה תרעה צאני ישראל".

דוד המלך: כשהיה רועה צאן, היה: "מוציא הקטנים לראות, כדי שירעו עשב הרך, ואח"כ מוציא הזקנים... והבחורים שיהיו אוכלין עשב הקשה".

ואמר הקב"ה: "מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כוחו, יבוא וירע בעמי" (מדרש רבה, שמות).

רבי נחמן - מנהיג שהוא אב רחום וחנון

הפלא ופלא! רבים מכירים את תורתו הגבוהה של רבי נחמן, אבל, לא רבים מכירים את דאגתו, אהבתו ורחמנותו לילדיו, עד שמסר נפשו עבורם.

וכשחלתה ביתו התבטא, שחיותו יכולה לצאת ממנו מרוב צער....

מי היה מאמין שצדיק יסוד עולם כמו רבי נחמן, היה יושב וכותב מכתבים לביתו, ודואג לה בכזאת דאגה חמה וכינה...

מתי אני ואתה כתבנו כזה מכתב לבן או לבת?

עם ביטויים ש'נשפכים' מהלב, מלאי חום ואהבה שמובעים במתיקות נפלאה?

ליארצייט של ביתו שרה הצדקת, נביא כמה ציטוטים שמחממים את הנשמה, וחיממו את הנשמות היקרות שהיו באוקרינה המושלגת והקפואה, שברו כל חומה, והמיסו כל לב ונשמה...

כיצד רבי נחמן דאג לביתו לפני הלידה?

פעם אחת, כשביתו שרה היתה לפני לידה, הלך רבי נחמן לעיירה שבה התגוררה, ונשאר שם כמה שבועות עד שילדה... כפי שמתואר בחיי מוהר"ן:

"וְהִמְתִּין שָׁם אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת עַד לֶדֶת בִּתּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת שָׂרָה תִּחְיֶה, שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה לָלֶדֶת, וְהִמְתִּין שָׁם עַד שֶׁיָּלְדָה בֵּן זָכָר לְמַזָּל טוֹב, וְקֹדֶם לֵדָתָהּ הָיָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּצַעַר גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, וְלֹא הֶרְאָה שׁוּם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת כְּלָל... וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה שֶׁתֵּלֵד בְּשָׁלוֹם".

"וְאַחַר כָּךְ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה שֶׁיָּלְדָה בְּשָׁלוֹם בִּישׁוּעַת הַשֵּׁם בָּא בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְצִוָּה תֵּכֶף לְהַדְלִיק נֵרוֹת וְלַעֲשׂוֹת מַשְׁקֶה "פָּאנְשׁ", וְהִמְתִּין שָׁם עַד אַחַר הַמִּילָה, וְאָז הָיָה גַּם כֵּן בְּשִׂמְחָה".

כיצד רבי נחמן מתבטא כשביתו חלתה?

"אַחַר כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לַמִּילָה חָלְתָה בִּתּוֹ הַיּוֹלֶדֶת הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, וְהָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד... וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָז בְּעֵת שֶׁבָּרַח מִשָּׁם, שֶׁקָּרוֹב שֶׁתֵּצֵא חִיּוּתוֹ מִגֹּדֶל הַצַּעַר..."

מילים טובות בלי מידה - ביתי הצנועה והחכמנית...

מי שחשב שרעש הילדים מפריע לצדיק ללמוד, יתפלא לשמוע, איך כותב רבי נחמן לביתו על נכדו במכתב (י"ב אב, תקס"ט):

"שָׁלוֹם לַאֲהוּבָתִי בִּתִּי הַצְּנוּעָה וְהַחַכְמָנִית וְכוּ' מָרַת שָׂרָה תִּחְיֶה עִם שְׁלוֹם בַּעְלֵךְ, וּבְנֵךְ הַנֶּחְמָד, וּבִתֵּךְ הַחַכְמָנִית שֶׁיִּחְיוּ אָמֵן.

והוא ממשיך לספר: "שֶׁאֲנִי מִתְגַעְגֵּעַ מְאֹד אַחַר עַלִיצוּתוֹ וַעֲלִיזוּתוֹ שֶׁל בְּנֵךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּחְיֶה. מֵאָז נְסִיעָתוֹ מְאֹד שָׁקֵט בַּבַּיִת".

ודאג רבי נחמן לעדכן את ביתו בשלום אחותה: "שֶׁבָּא אִגֶּרֶת מֵאֲחוֹתֵךְ מִרְיָם לֶעבּ מֵאַדֶעס, שֶׁהָלְכוּ עִם הַסְּפִינָה בְּיוֹם ה', ז' לְחֹדֶשׁ מְנַחֵם, וְכוֹתֶבֶת שֶׁהִיא שְׂמֵחָה וְעַלִּיזָה, וְכֻלָּם מְקָרְבִין אוֹתָהּ, וּפָרְשָׂה בִּשְׁלוֹם כֻּלְּכֶם".

איזה ירידה לפרטים, שמחה ועליזה...

שרבי נחמן יתבטא שמחה - מובן, אבל, גם עליזה?...

ראוי לכל מנהיג, מחנך ואב, לקרוא כאלו דברים נפלאים... ואולי כך, יחסכו כמה בעיות בחיים?

תאכלי ותשתי בשר ויין – בריאותך יקרה יותר מחיי...

אין מילים להוסיף על דאגתו האבהית והרחומה של רבי נחמן לביתו:

"גַּם בִּקַּשְׁתִּי שֶׁתַּעֲשִׂי כְּמוֹ שֶׁצִּוִּיתִיךְ, שֶׁאַל תַּשְׁגִּיחִי עַל צָרְכֵי הַבַּיִת, וְתֹאכְלִי וְתִשְׁתִּי בָּשָׂר וְיַיִן, כִּי בְּרִיאוּתֵךְ הִיא יָקָר יוֹתֵר מֵחַיַּי.

וּמַמָּשׁ חַיִּים תִּתְּנִי לִי - כְּשֶׁתּוֹדִיעִינִי שֶׁאַתְּ בְּרִיאָה וַחֲזָקָה.

הֲלֹא כֹּה דִּבְרֵי אָבִיךְ, הַמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ מִכֶּם בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת אֲמִתִּיּוֹת. נַחְמָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב שִׂמְחָה יִשְׁמְרֵהוּ צוּרוֹ וִיחַיֵּהוּ..."

ועוד כותב רבי נחמן לחמיה הרב יודא לייב, שגר בקרבת מקום: "וּבִקַּשְׁתִּי לְהַשְׁגִּיחַ עַל בְּרִיאוּת בִּתִּי כִּי נַפְשִׁי קְשׁוּרָה בְּנַפְשָׁהּ. גַּם מִזּוּגָתוֹ הַצְּנוּעָה בִּקַּשְׁתִּי גַּם כֵּן" (עלים לתרופה, ח' א', מכתב ח).

לא להשגיח על צרכי הבית, קודם בריאותך...

ואפילו את חמיה וחמותה הוא אירגן לה למשמרת, ניתן לראות איך הלב יוצא מרוב דאגה ואהבה, עד שאומר: "ממש חיים תתני לי"..

"את כהדס במדבר, שאין מי שיקבל ממנו ריחו הטוב..."

רבי נחמן מאוד השתוקק שביתו תבוא להיות על שולחנו: "שָׁמַעְתִּי אֵיךְ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל כָּתַב פַּעַם אַחַת מִכְתָּב לְבִתּוֹ שָׂרָה זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה בְּאַהֲבָה וְחִבָּה גְּדוֹלָה, וְאֵיךְ שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד שֶׁתִּהְיֶה עַל שֻׁלְחָנוֹ , בִּכְדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ עִמָּהּ בְּכָל יוֹם, וּלְקַבֵּל מִדִּבּוּרֶיהָ חָכְמָה וְיִרְאָה. הֲלֹא אַתְּ דּוֹמָה שָׁם כַּהֲדַס בַּמִּדְבָּר, שֶׁאֵין מִי שֶׁיְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ רֵיחוֹ הַטּוֹב" (חיי מוהר"ן תקפ"א).

את דומה להדס – במדבר, ואין מי שיתבשם מריחו...

נו... אשרי עין שקראה ביטויים אלו...

מתי כתבת כזה מכתב - לבן או לבת?

כיצד ביתו שרה מגיבה למכתב שקיבלה מאביה?

איך יתכן, שהיא "בְּשָׁעָה שֶׁקִּבְּלָה אֶת הַמִּכְתָּב הַנַּ"ל, וְקָרְאָה אוֹתוֹ, וּבָכְתָה לִפְנֵיהֶם בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, וְאָמְרָה מִסְּתָמָא אֲנִי עַכְשָׁו בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה וּשְׁפָלָה מְאֹד, כְשֶׁאָבִי מְשַׁבֵּחַ אוֹתִי בְּעֵינַי כָּל־כָּךְ, כִּי שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי, שֶׁאָמַר לְהָרַב רַבִּי נָתָן, שֶׁלִּפְעָמִים הוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת אֶחָד בְּעֵינָיו וּבְפָנָיו, מֵחֲמַת שֶׁרוֹאֶה שֶׁנָּפַל מִמַּדְרֵגָתוֹ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְחַזֵּק אוֹתו" (חיי מוהר"ן תקפ"ב).

חכמה וענווה, צניעות וצדקות...

באיזה מידות של ילדיו - התפאר רבי נחמן?

"הַכְּלָל אִם בָּאנוּ לְדַבֵּר וְלִכְתֹּב מִקְּדֻשַּׁת זַרְעוֹ הַקְּדוֹשִׁים תִּקְצַר הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְסַפֵּר אֲפִלּוּ מִקְצָת שִׁבְחָם וּמִדּוֹתֵיהֶם הַטּוֹבוֹת וְצִדְקָתָם וַחֲסִידוּתָם וּתְמִימוּתָם וְעַנְוְתָנוּתָם הַגְּדוֹלָה וְרוּחַ נְמוּכָה וּשְׁפָלָה שֶׁהָיוּ לָהֶם, וְכַיּוֹצֵא בִּשְׁאָר כָּל הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת וִישָׁרוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מִפְּנִימִיּוּת קְדֻשָּׁתָם, אֲשֶׁר אֵין לָנוּ שׁוּם הַשָּׂגָה בָּזֶה כְּלָל".

מדוע אמר רבי נחמן – מביתי שרה איני מדבר כלל?

עוֹד שָׁמַעְתִּי, שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַבָּנִים שֶׁלִּי (רְצוֹנוֹ לוֹמַר בְּנוֹתָיו) יֵשׁ לָהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא קָרוֹב לִנְבוּאָה, וּמִבִּתִּי שָׂרָה אֵין אֲנִי מְדַבֵּר כְּלָל, "פוּן שָׂארְקֶע שְׁמִיס אִיךְ נִיט"!

בניו קרובים לנבואה, וביתו שרה הצדקת?

אין אני מדבר!!! כי גם אם ידובר, אי אפשר לדמיין ולחשוב על גודל צדקותה...

יום אחרי לידת בנה – נפטרה שרה בת רבנו

"וְהִנֵּה הַהֶכְרֵחַ לְהוֹדִיעֲךָ שְׁמוּעָה לֹא טוֹבָה, כִּי בַּת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל, הַצַּדֶּקֶת מָרַת שָׂרָה זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה מִקְּרוֹמִינְטְשַׁעג, שָׁבְקָה לָן חַיִּים בְּעֶרֶב שַׁבַּת חֲנֻכָּה, וּבַיּוֹם הַקֹּדֶם הִמְלִיטָה זָכָר לְמַזָּל טוֹב, וְנִכְנַס לַבְּרִית אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָהּ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְנַחֵם אוֹתָנוּ מְהֵרָה, בְּנֶחָמוֹת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם אָמֵן" (עלים לתרופה, מכתב ס"ד).

ובימי חנוכה אלו המאירים, יעמדו כל הצדיקים לפני כיסא הכבוד, ויבקשו רחמים שנגאל ברחמים.

לע"נ שרה הצדקת בת רבי נחמן בן פייגא זכותם תגן עלינו, אמן!

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר