אאא

פרק ג': לפני מאות שנים בעיר פוזנא, התגורר תושב יהודי בשם ר' ברוך בטלן, שהתגורר ברחוב פורטוגלי בעיר. רחוב זה היה מפואר ביותר ור' ברוך בטלן התגורר שם שלושים שנים. באחת הדירות התגורר צורף זהב בשם אביגדור טוביה שהשכיר דירות לשבע משפחות.

שם אשתו של אביגדור טוביה, היה שרה גיטל, ולשניהם לא נולדו ילדים. בספר הזיכרונות להריי"צ מליובאוויטש נכתב שבעל הבית אביגדור טוביה לא היה אדם הגון, הוא חבב משחקי קלפים ואהב לשתות יי"ש ואלכוהול.

ספר הזיכרונות להריי''צ מליובאוויטש
ספר הזיכרונות להריי"צ מליובאוויטש

לאחר פטירתו, התפשטה הידיעה כי בדירה הריקה השתכנו רוחות רעות רחמנא ליצלן, כפי שמספר הריי"צ מליובאוויטש בספר זיכרונותיו: "לא היה צורך בהוכחות לאימות השמועה, כיון שהיה ברור שמשהו נורא מתרחש בדירה. כל ערב עם חשיכה החלו להישמע מן הדירה צווחות פראיות, שנשמעו כאלו מפי שכורים המתהוללים באופן החמור ביותר. נשמעו גם קולות של רקיעות רגליים ומחיאות כפים כשל חבורת סובאים היוצאים במחול פראי. כן משנעו קולות שירה גסה ונגינת כלים".

שבעת המשפחות שהתגוררו בבניין לא עצמו עין כל הלילה, ור' ברוך בטלן הראשון שהחליט לעבור דירה בשל הפחד האיום מהשדים.

בנסיעה הראשונה של ר' ברוך בטלן אל רבו רבי יואל בעל שם מזאמושטש סיפר לו על הרוחות הרעות שהשתכנו בדירה בבניינו ומשום כך נאלץ לעבור דירה.

רבי יואל 'בעל שם' היה רבו של רבי אדם 'בעל שם' שלימד 'תורה' ו'קבלה' את ה'בעל שם טוב' אור שבעת הימים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

רבי יואל בעל שם בירר על אביגדור טוביה ואשתו שרה גיטל, והוברר שאביגדור טוביה ואשתו היו עשירים גדולים, וכשהוא היה שיכור באמצע משחקי הקלפים הוא היה מרבה לנבל את פיו.

יאמר לשבחו, אביגדור טוביה חילק צדקות לרוב, ואשתו עסקה בהכנסת אורחים, הכנסת כלה וסיוע ליולדות עניות. אולם הייתה מרבה בקללות רחמנה ליצלן ותדיר אמרה "יקח אותך השד". יהודי פוזנא חששו מקללותיה כמפני אש, כותב הריי"צ מליובאוויטש בזכרונותיו. הם סברו שקללותיה פוגעות קשה, ואף הרגה אנשים.  

ר' ברוך בטלן חזר מזאמושטשט לפוזנא שם כל השכונה הייתה שרויה בפחד, וכל השכנים התפנו מהבניין ולא היו מוכנים להסתכן. מהבניין המשיכו להישמע קולות פראיים.

על הגירוש שערכו כמרי העיר ולהבדיל המקובל רבי יואל 'בעל שם', בפרק הבא...

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]