היסטוריה ואקטואליה

האם מותר ללכת לבית קפה של גוי - בשבת?

כמו כל דבר חדש שנכנס לעולם הגדול ומעורר פולמוס הלכתי בעולם היהודי, גם הקפה ייצר בעיות הלכתיות רבות, והעסיק את גדולי הפוסקים בשלל נושאים; סקירה מיוחדת (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
(צילום: Alesia Kazantceva on Unsplash)

פרק א': כמו כל דבר חדש שנכנס לעולם הגדול ומעורר פולמוס הלכתי בעולם היהודי, גם הקפה ייצר בעיות הלכתיות רבות, והעסיק את גדולי הפוסקים בשלל נושאים.

בין הנושאים היו:

• מהי ברכתו של 'פרי העץ' הזה, שנקלה ובושל?
• האם הקפה הוא למעשה סוג חדש של קטניות, ויש לאסור את אכילתן בפסח?
• האם טעמו החזק מאפשר לקדש עליו, כמו על היין?
• האם שתיית המשקה החם, לגימה איטית אחרי לגימה, מחייבת גם בברכה אחרונה?
• האם תותר שתייתו לפני תפילת שחרית, בו אסורה אכילה?

באנציקלופדיה התלמודית 'פחד יצחק' של הרופא האיטלקי הגאון רבי יצחק למפרונטי שארבע-עשרה כרכיה נדפסו בוונציה החל משנת 1750 (למניינם) מוזכר רבות פולמוס זה, תוך כדי אזכור מכתבים עם גדולי הפוסקים של אותם שנים.[1]

'פחד יצחק' לרופא האיטלקי הגאון רבי יצחק למפרונטי מהדורה ראשונה תק"י (1750) וונציה (באדיבות 'בית המכירות קדמון')

אחד מהדיונים בין גדולי הפוסקים היה: האם מותרת שתייתו של קפה שהוכן בידי נכרי, בבית הקפה שמחוץ לרחוב היהודים? ומה בדבר הליכה לבית קפה שכזה ביום השבת?

לפני שלוש מאות שנים מהגר ארמני בשם דאודטו הגיע מדמשק לעיר המפורסמת פראג, לבוש טורבן וכד קפה על ראשו – ומכר את מרכולתו החדשה, שזכתה להצלחה מרובה.

בדיוק באותן השנים כתב הגאון רבי יעקב ריישר מחבר ספרים 'עיון יעקב', 'שבות יעקב', שכיהן כדיין בבית הדין של פראג, תשובה לאב בית הדין של 'מדינת דייטץ' שבמערב גרמניה. מזעזע להבין שיהודי העיר בגרמניה פקדו את בתי הקפה גם בשבת קודש.

הדיין מפראג, הגר"י ריישר, הבין את הבעיה שיהודי אותו מחוז בגרמניה אוהבים ביותר לשתות קפה, וכתב בתוך תשובתו: "והרגיל בכך [בשתיית הקפה] - להוט אחריו מאוד מאוד", אולם פסק "ומי שהוא ירא ה' אף בחול אינו הולך לביתם לשתות".[2]

(צילום: שאטרסטוק)

חמישים שנים לאחר מכן, הגאון המפורסם רבי יחזקאל לנדא - ה'נודע ביהודה' נשאל האם מותר להשתמש בספלי החרס שבהם הוגש המשקה בבתי הקפה הגויים?

השואל לא היה מעונין לקבל היתר לשתות חלב נוכרי, אלא ביקש לשמוע הוראה על שתיית קפה נטול חלב בבית הקפה הנוכרי של העיר.

מעיון בשאלה שנשאל הנודע ביהודה, מובן מצבם הרוחני הירוד של יהודי פראג. השואל מעיד שבאותם שנים היו "בני תורה" שנהגו לשתות קפה ללא חלב בבתי קפה נכרים ללא הכשר.

בתשובתו מדגיש הנודע ביהודה שגם אלו "בני תורה" ששותים קפה אצל גוים, מדובר ב"בני תורה 'קלי דעת' ש'אינם בני יראה'", כנגדם יש 'לומדים יראים' - שהם 'נזהרים מלשתות את הקפה בבית אינו יהודי". למעשה הנודע ביהודה אסר לחלוטין לשתות קפה גם כשהוא נטול חלב בבית קפה נוכרי.

- לעיון נוסף ובהרחבה מלאה, ראו מעוז כהנא "שבת בבית הקפה של קהילת קודש פראג", כתב העת "ציון".

---------------------

[1] ראה למשל פחד יצחק, ירושלים תשנ"ח, ח"ג, דף סב ע"א- דף סב ע"ב; ח"ז[1], דף ס ע"א-סא ע"ב; ח"ז[2], דף ה ע"א-דף כא ע"ב..

[2] שם.

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר