מאמר מיוחד

ליארצייט: סגולות ה'בני יששכר' לזיווג ופרנסה

ה'בני יששכר' - שהיום הוא יום ההילולה שלו, חידש הרבה סגולות, בין הסגולות המוכרות שחידש: סגולה לזיווג במהרה וכן סגולה לפרנסה ברווח // מאמר מיוחד לרגל היארצייט (חסידים)

רויטל ישראל | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: חצר נדבורנא)

ליארצייט של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב – ה'בני יששכר'

מי קרוי עובד אלוקים? ואיך נצא הגלות?

רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב היה מתלמידיו של ה'חוזה' מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב, המגיד מקוז'ניץ וה'אוהב ישראל' מאפטא ועוד.

לחיבורו הגדול הוא קרא 'בני יששכר' כיון שה'חוזה' מלובלין גילה לו שהוא משבט יששכר, וגם ספרו 'דרך פקודיך' מוכר.

אביו היה צאצא של רבי שמשון מאוסטרופולי, ואימו הייתה אחיינית של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי משולם זושא מאנפולי.

לפני לידתו, נולדו להוריו מספר ילדים, שנפטרו בילדותם, וכדי למנוע ח"ו שהדבר יקרה שוב, אימו התייעצה עם דודה, רבי אלימלך מליז'נסק, והוא הבטיח לה שיוולד לה בן שיחיה ויאיר את העולם בתורתו הקדושה, והורה לה לקרוא לו בשמו אלימלך.

האמא נבהלה מהרעיון, שלא מקובל בקהילות אשכנז, וחששה שמא רבי אלימלך מרמז בדבר על פטירתו הקרובה, ובברית נקרא הרך הנולד צבי אלימלך.

לאחר הברית אמר על כך רבי אלימלך, שצבי אינו מלך, ואם היו קוראים לו כשמי היה - בדרגתי ממש, עכשיו לא יהיה אלא חצי ממני.

חידש סגולות – שנוהגים בהם עד היום

ה'בני יששכר' חידש הרבה סגולות, בין הסגולות המוכרות שחידש:

סגולה לזיווג במהרה: לומר את פרק קכ"א בתהילים "אשא עיני אל ההרים" 4 פעמים ביום.

סגולה לפרנסה: "אכילת מצה היא סגולה להמשיך פרנסה לכל השנה" כי בפסח נידונין על התבואה.

פיזור עשבים ופרחים בחג שבועות על רצפת בית הכנסת

ה'בני יששכר' מסביר את המקור למנהג, עפ"י מדרש רבה: מסופר על מלך שהיה לו פרדס, וביקש מאחד העבדים לטפח את הפרדס, ולדאוג שיגדלו בו גידולים טובים ויפים.

לאחר תקופה, הגיע המלך לפרדס וראה שהוא מלא עשבים וקוצים יבשים, וממש חסר חיים, ללא שום יופי והדר.

אך במבט נוסף, התחיל המלך לשמוח, כי: "והציץ באותן החוחין וראה בו 'שושנה' אחת של 'ורד', נטלה והריח בה, ושבת נפשו עליה, אמר המלך - בשביל שושנה זו – ינצל כל הפרדס" (ויקרא רבה כג', ג').

וכותב: "ישראל משולה כ'שושנה' של 'ורד' – והעולם כפרדס. המלך רצה להשמיד את הפרדס. אלא, שראה השושנה ובזכותה מציל את הפרדס, כך ישראל שקיבלה את התורה, נמשלה - כשושנה ומצלת את הפרדס".

ע"י הזוהר הקדוש נצא מהגלות ברחמים

ה'בני יששכר', מדבר רבות על חשיבות גריסה וקריאת הזוהר הקדוש, ומסביר שרשב"י הקדוש קרוי בוצינא קדישאהנר הקדוש, כי:

על ידו נתגלו סודות התורה באיתגליא, סוד האור 'כי טוב' - שגנוז בתורה.

ולכן, ספרוהקדוש נקרא: זוהר - מלשון אור מזהיר, כי:

אורו מבהיק מסוף העולם ועד סופו.

ומוסיף, שעל ספר הזוהר נאמר: "וירא אלקים את האור כי טוב" ומי שלא עוסק באור הזוהר הקדוש, לא מסוגל להבין, איך:

אורו של ספר הזוהר הקדוש – מאיר את הנשמה!

וכלשונו: "הבן כי אי אפשר לפרש... הוא האור שהאדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו".

"מה רב טובך אשר צפנת..." (תהלים ל"א כ"ו)אומר ה'בני יששכר" שבעתיד לבוא, יתגלה אור משיח צדקינו:

ואור תורת רשב"י הקדוש, יאיר באור גדול ויגלה - לעיני כל!

ואז, כולם ידעו ש'אין שום מציאות בעולם חוץ מה' יתברך, ושכל העולם מלא רק אלוקותו יתברך.

אור הזוהר הקדוש – מאורו של מלך המשיח

על יום ל"ג בעומר אומר ה'בני יששכר': "הנה ביום הזה, אשר נכתב הספר הקדוש הזוהר, שהוא מהארת האור כי טוב הגנוז... וזה מאיר לנו בגלות, עד יתגלה בזכות זה משיח צדקנו, יהי אור זה – אורו של מלך המשיח" ('בני יששכר' מאמרי אייר).

ואומר: "אמת שמקובל בידינו, שגם מי שלא ידע כלום, אף על פי כן, לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש" (הוספות מהרצ"א, ט').

הזוהר הקדוש - מאיר ומזכך את הנשמה

גריסת הזוהר הקדוש גם בלי להבין, חודרת לנשמה, ומאירה ומזככת אותה. כך, שלאחר זמן האדם מרגיש איך הנשמה האלוקית, מאירה ובוערת בו עוד ועוד, ומתגלה לו הרצון האמיתי של הנשמה.

זיכוך והארת הנשמה, גורם לזיכוך המידות, ומגלה את:

הרצון הפנימי של הנשמה האלוקית - לדבק באור ה' יתברך.

בכל יום מתנוצצת בך יותר ויותר המחשבה:

איך אני עושה עוד ועוד נחת רוח - לה' יתברך?!

וכך, אתה חי מתוך במציאות של: "שיוותי ה' לנגדי תמיד".

לאחר שהכרת את הרצון האמיתי של הנשמה, הרצונות ה'לא' אמיתיים שהיו קיימים בך עד היום, אט אט - מאבדים מחשיבותם!

"נכספה וגם כלתה נפשי - לחצרות ה'"!

נשמת כל יהודי נחצבה מתחת לכיסא הכבוד, והיא חפצה לדבק במקורה. וברגע, שאור הנשמה מתגלה ומאיר בך:

אתה מרגיש את 'טעם' המתיקות האמיתית של פנימיות התורה והמצות. מתיקות התורה, מחברת אותך - לאור האלוקי, ונותנת לך חיות אלוקית:

שאין הרגשת תענוג יותר גדול מזה!

משאלת ליבך הופכת להיות יותר מדויקת ואמיתית עבורך, והיא:

"נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'"!

הרצון האמיתי "צמאה לך נפשי - כמה לך בשרי"!

הרצון האמיתי, מעורר את הגעגוע וההרגשה: "צמאה לך נפשי - כמה לך בשרי". הצמא האמיתי שלך, הוא:

להמשיך לעבוד ולדבק בה' יתברך, ולשתות מה'באר' מים חיים!

ומעתה, אתה מרגיש שדבר לא 'אמיתי' – לא מרווה את צימאונך, ונשמתך מוארת ב'אור' פני מלך חיים, ואתה חפץ לעוד קצת, לימוד תורה, תפילה, עוד מצווה...

ולכן, ה'בני יששכר' מגיע למסקנה - מאוד חדה וברורה!

מי באמת נקרא – 'עובד אלוקים'?

אומר ה'בני יששכר': "ושבתם וראיתם בין צדיק וכו' בין עובד אלוקים, לאשר לא עבדו, עובד אלוקים היינו:

העוסק בתלמוד ובזוהר, לא עבדו – העוסק בתלמוד לבד, ואינו עוסק בזוהר" (מעין גנים, א', ב').

כדי להיקרא עובד אלוקים, צריך לעסוק גם - בזוהר הקדוש.

בזכות ההתעסקות באור הזוהר הקדוש, יצאו עם ישראל מהגלות ברחמים, כפי שכתוב: "בהאי ספר יפקון מן גלותא".

אורו של מלך המשיח יבוא במהרה, ויגלה לנו האור הטוב הגנוז, ועל זה נאמר: "והמשכילים יזהירו זוהר הרקיע" – שנזכה, אמן!

לע"נ ה'בני יששכר' רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בן רבי פסח ואימו הצדקת איטה, זכותם תגן עלינו, ונזכה במהרה ברחמים להתגלות אורו של משיח צדקנו, אמן!

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר