אאא

פרק ה': אנו עסוקים בפולמוס על ספר "חשבון הנפש" שכתב החכם היהודי מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב. האם הועתק מספרו של הנכרי בנג'מין פרנקלין?

בפרקים הקודמים ציטטנו את מאמרו של הרב ניסן ווקסמן שבו כתב שהחכם לפין העתיק רק רעיון אחד - את י"ג מידות המוסר, מספרו של בנג'מין פרנקלין הנכרי.

את המאמר הנ"ל פרסם הרב ווקסמן כדי להוציא מ"ליבם של טועים" ש"חשבון הנפש" כולו העתקה מהנכרי פרנקלין. רבן של ישראל אבי תנועת המוסר, הגאון רבי ישראל סלנטר, ידע זאת, ולכן הוא עודד ותמך את תלמידיו להדפיס את הספר.

אומנם הרב ווקסמן תמה מדוע החכם לפין לא כתב במפורש את שמו של פרנקלין, שחידש את שיטת י"ג מידות מוסר, אלא רק כתב "לפני כמה שנים נתגלה תחבולה חדשה"?

עונה הרב ווקסמן, שיש בספר 'חשבון הנפש' הרבה דברים ש"צורמים את האוזן בעקיצתם הסטירית, הקרובה ללישנא דליצנותא, כל עין בוחנת יכולה לעקוב ולגלות בהם את "רוח הזמן" ולטעום בם טעם מעדני ה"השכלה".

הרב ווקסמן מביא כמה דוגמאות: "והנה שתי "מרגליות" אחרות, שלו ידענו מקורן, היינו תולים אותן בלשונם... של "שרי השכלת גליציה", נגד החסידות בני דורו של מחברנו".

כך הרב ווקסמן מיישב את התמיהה בכך שכנראה החכם לפין לא רצה שידעו את מקורותיו כדי שלא יחשדו אותו כמשכיל.

י''ג מידות המוסר על פי החכם מנדל לפין, הובא בספר ''שבילי ניסן'' (באדיבות המשפחה)
י"ג מידות המוסר על פי החכם מנדל לפין, הובא בספר "שבילי ניסן" (באדיבות המשפחה)
הרב ניסן ווקסמן עם הגר''י הרצוג (באדיבות המשפחה)
הרב ניסן ווקסמן עם הגר"י הרצוג (באדיבות המשפחה)

 ***

בימינו ישנם מלומדי ספרי המוסר שסבורים בטעות שרבי ישראל סלנטר חיבר בעצמו את "י"ג מידות מוסר", ואינם מודעים לכך שמקורם בספר "חשבון הנפש" לחכם מנדל לפין. על כך שהחכם לפין העתיק אותם מהנכרי פרנקלין שדמותו מצוירת על שטרות 100 הדולר, אין הציבור מודע כלל וכלל.

כך לדוגמה בספר 'אפשר לתקן' בהוצאת מכון בוניך שעוסק ב"עובדות מקוריות מד' אמותיהם של גדולי ישראל", המוקדש לעניין, יוחסו י"ג המידות לרבי ישראל מסלאנט, ולא לחכם לפין וקל וחומר לא לפרנקלין.

יש לציין שבאותו הספר נכתב שהחכם מנדל לפין היה תלמידו של רבי ישראל מסלאנט, ודבר זה אינו נכון. שכן החכם לפין נפטר בו' בתמוז תקפ"ו ( 1826), ואילו רבי ישראל סלנטר נולד שש עשרה שנים קודם לכן: בו' במרחשוון ה'תק"ע (1810), היינו שרבי ישראל סלנטר נולד לאחר שספר "חשבון הנפש" פורסם, והיה בגיל שש עשרה שנים בלבד כשהחכם לפין נפטר, וברור שהחכם לפין לא היה תלמידו של רבי ישראל סלנטר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אומנם ייתכן שעורך ספר "אפשר לתקן" שגה בדבר, כיוון שגם 'חוקרים' מדופלמים שגו. אחד מהם הוא ד"ר ישראל קרניאלי (הובא בקובץ סיני נא, תשכ"ב, עמוד קמה) שכתב על רבי ישראל סלנטר: "הוא לא חיבר ספרי מוסר גדולים משלו, אולם בהשתדלותו עובד הספר של הסופר האמריקני בנימין פרנקלין על "תיקון המידות" על ידי מנדל לפין ונתפרסם בשם חדש: 'חשבון הנפש'".

את הטעות שכאילו כל ספר "חשבון הנפש" מועתק מפרנקלין, כבר פרך הרב ווקסמן. אולם טעות כה גדולה שרבי ישראל מסלאנט עודד את החכם מנדל לפין להדפיס את ספרו "חשבון הנפש", בשעה שהחכם לפין נפטר כשרבי ישראל מסלאנט היה בגיל שש עשרה וספרו "חשבון הנפש" פורסם שנתיים לפני הולדתו - לולא שהובאה בקובץ המחקרי 'סיני' ע"י ד"ר, לא הייתי מאמין שהיא נכתבה בידי מאן דהוא.

***

נשמח לקבל מכם, גולשים יקרים, מידע על הפצת הספר "חשבון הנפש" בהיכלי התורה ובבתי הכנסיות והמדרשיות. אם מצאתם את הספר בארון ספרי המוסר בישיבה או בכולל שלכם - נשמח שתצלמו זאת ותשלחו למייל [email protected], כדי שנפרסם את התמונה בכתבות הבאות (אם תרצו קרדיט נעשה זאת כמובן, ואם לא - נכבד את בקשתכם).

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]