הטור השבועי

"העיירה שלנו": כשפתח תקווה הפכה עיירה

ברפרטואר התפילה החזני, נדיר למצוא יצירות המתאימות לימי הפורים. שירים רבים באידיש נכתבו, בין השאר, כדי לצחוק על כך. "א חזנד'ל אויף שבת" הוא אחד המוכרים שבהם (חזנות)

אופיר סובול | כיכר השבת |
(צילום: יעקב פלברבאום)

ערב שבת מברכין חודש אדר ב', ארכיון "יובל" 'נזכר' בקונצרט "נסים ונפלאות", שקיימנו בדיוק לפני 12 שנה, בהיכל התרבות, בפתח תקוה.

ברפרטואר התפילה החזני, נדיר למצוא יצירות המתאימות לימי הפורים. שירים רבים באידיש נכתבו, בין השאר, כדי לצחוק על כך.

בקונצרט ההוא, בשנת 2010, ביצענו כמה מהם, ואת חלק מהם העלנו לערוץ שלנו בשנה שעברה.

"א חזנד'ל אויף שבת"– חזן לשבת הוא עוד ״שיר עם״, הצוחק על 'מבחן' החזנים המפורסם בקהילות השונות.
השיר מתאר הומוריסטית את תגובתם של שלושה מחברי הקהילה החשובים, שהגיעו להאזין לאותו החזן ולהביע את דעתם: האחד נפח, השני חייט והשלישי עגלון. וכל אחד מהם מתאר לפי עולם המושגים שלו, כיצד התרשם מהחזן.

קשה להתחקות אחר היוולדו של ״שיר עם״ זה. אבל לפי מצעד החזנים, שביצעו אותו ב 100 שנים האחרונות, אנו למדים, כמה הוא היה אהוב ומבוקש.

רשימה חלקית:

מרדכי הרשמן, משה גנטשוף, דוד קוסביצקי, מישה אלכסנדרוביץ, אליעזר שולמן, תאודור ביקל, יאן פירס, הזמר אל ג'ונסון, האחיות ברי ואפילו ג'ו עמר, החזן המרוקאי, שלא פספס את ההזדמנות לבצע זאת בסגנונו הייחודי.

מכל החזנים הללו, דווקא ביצועו של יאן פירס, בתקליטו משנת 1963, השפיע רבות על החזן סול זים, שביקש לבצע אותה בקונצרט.

סול זים נחשב לאחד מן ה״אייקונים״ הגדולים של ימינו: מלחין, מעבד, מורה, מרצה, חזן, זמר ושחקן, שסיגל לעצמו סגנון מיוחד משלו. זים ידוע כאחד שאינו מנסה לחקות חזנים אחרים, אלא להביא את עצמו ואת אישיותו הרבגונית אל השיר, אל הבמה ואל הקהל שמולו, וכך בדיוק עשה גם בשיר זה.

על אף שאהב מאוד את ביצועו של פירס, סול הרחיב את החלק החזני ביצירה והוסיף דוגמאות משלו. והן מבוצעות עם הקולרטורה הייחודית לו.

נוסף על כך, כבר בתחילת הביצוע, סול שרבב למילות השיר ולסיפור על העיירה, את שם העיר המארחת – פתח תקוה. הקהל אהב והגיב בצחוק מתבקש, חוץ מאדם אחד...

לאחר המופע, נעמדנו עם צלם הווידאו, יעקב פלברבאום וכמה ממעריציו של זים מאחורי הקלעים, כדי לשמוע את הגיגיו ואת סיפוריו ההיסטוריים של זים, המתובלים בחן רב. לפתע ניגש אליו אדם מבוגר, שלא הבין כנראה את ההומור, שאליו כיוון סול בשיר:

עם כל הכבוד החזן זים, אמר באנגלית משולבת באידיש: הוריי גדלו בפתח תקוה ואני חי כאן כל שנותיי. כאמן אורח של העיר פתח תקוה, בקונצרט בהיכל הייצוגי של העיר, אתה לא יכול להעליב את תושבי העיר החמישית בגודלה בישראל - עיר עם יותר מ-200 אלף תושבים, ולקרוא לה ״עיירה״.

סול המופתע הבין כמונו עם מי יש לו עסק: אתה חייב לסלוח לי! ענה לו בחיוך: ״אני גר בקווינס, עיר קטנה בניו-יורק עם 2 מיליון תושבים. כמה תושבים אמרת שישנם בפתח תקוה…?״.

שבת שלום וצפייה מהנה ו...מצחיקה (יש תרגום).

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר