מחר, יום ראשון, כ' באייר, נציין 143 שנה להולדתו של גדול היוצרים בעולם החזנות - החזן יוסל'ה רוזנבלט, כישרון נדיר שמקטנות ניבאו לו גדולות.
כישרונו יוצא הדופן של יוסל'ה לדעת מוריו, מדריכיו ואפילו מבקריו – היה כישרון מלידה.
נוסף על קולו הנפלא ולמוזיקליות הייחודית שלו, יוסל'ה ניחן בכישרון מיוחד לקריאת תווים. מקטנות, הוא תפס את השיטה, ועל אף זאת, הוא חתר לשלמות, אשר רכש בעמל ובמאמץ רב. שעות השקידה הרבות, הזמן הרב שעסק בלימודי המוזיקה, והשעות הרבות שבהן תרגל את תורת הסולפג' – הביאו את אמו להביע משאלה: "לו רק הייתי 'ספר תווים', הייתי זוכה לשעות רבות יותר עם יוסל'ה שלי".
אחת מן היצירות המפורסמות ביותר, שכתב והקליט יוסל'ה, היא: "אלוקי נשמה" - יצירה, שהקליט בניו-יורק, בשנת 1920, ושללא ספק קנתה את פרסומו עם יציאתה לאור.
בשבוע שעבר, במסגרת פרויקט "מעטפת השירה היהודית", קיימתי הרצאה ראשונה בנושא "סודות החזנות" – דיברנו, בין השאר, על ההבדלים בין החזנות של אז, לחזנות של היום. בהרצאה שנמשכה כמעט שעה, נשאלו גם לא מעט שאלות. אחת מן השאלות הייתה: "אחרי יותר מ-5 שנים בהן אתם מעלים יצירות וביצועים לרשת, האם עדיין נשאר מה להעלות? האם נשארו חומרים מעניינים?".
עניתי, שמהחומרים הישנים של אבא הועלו כמעט 50%, ומהשנים האחרונות, הרבה הרבה פחות. אך גם מחומרי העבר עדיין קיימים ביצועים מעניינים עד מאוד, כדוגמת הביצוע הבא:
את "אלוקי נשמה" ביצענו ב"יובל" עשרות פעמים. הפעם בחרתי להביא לפניכם את ביצוע הבכורה - הגרסה הראשונית והמקורית של העיבוד של אבא, שמוכר כמעט לכל חובב חזנות באשר הוא.
בשנת 1991, ערב מלחמת המפרץ הראשונה, התקיים בהיכל התרבות בת"א אירוע יובל ה-90 ל"בית חינוך עיוורים" - קונצרט חזנות, בהשתתפות גדולי החזנים. בין החזנים שהופיעו אז, היה גם החזן משה שטרן, שבחודש שעבר ציינו שנתיים לפטירתו.
שטרן ידוע לכולנו כחזן, מבצע וכיוצר בזכות עצמו. אך גם הוא שאב רבות מגדולי עולם החזנות, וכמובן גם מרוזנבלט, שנחשב ל"מלך החזנים", ולדמות מופת עבור חזנים רבים.
שטרן, שנולד שנתיים לאחר פטירתו של רוזנבלט, ציין לא אחת, כי גדל על יצירותיו של רוזנבלט ולמד רבות מהן, הוא סיפר, כיצד היה יושב בילדותו עם בני המשפחה צמוד למכשיר הגרמופון, ומאזין ליוסל'ה במשך שעות ארוכות בכל יום. "יצירותיו של יוסל'ה נכנסו לי לנשמה", אמר.
כשבגר, ביצע שטרן בעיקר יצירות מבית מדרשה של משפחת שטרן, אך שילב גם יצירות של אחרים. מרוזנבלט נהג לבצע את: "אחינו כל בית ישראל", "והוא רחום", "טל", "ואף הוא", "עד הנה" ועוד. את היצירה "מתרצה ברחמים", שהקליט בשנת 1972, הוא אף הרחיב "בחיל וברעדה" על בסיס לחנו של יוסל'ה.
בחיפוש, בארכיון של "יובל" לפני כמה שנים הופתעתי מאוד, כשנתקלתי בביצוע של שטרן ל"אלוקי נשמה":
א. כי לא זכרתי את הביצוע.
ב. כי לא נתקלתי בעבר, בביצוע נוסף של שטרן ליצירה.
אבל יש גם ג. ; והוא אולי רלוונטי כעת יותר מכול, ובמיוחד לדור החזנים הצעיר והנפלא, שגדל כאן: מדהים לראות באיזו "יראת כבוד" מתייחס שטרן לכל תו, סלסול, או קרעכץ, שביצע יוסל'ה. אפילו, שלכאורה יש מקומות, שעלולים "לשעמם", או להיחשב פשוטים מדי לחזן ברמתו של שטרן, הוא לא שינה ולא סיבך, אלא הוסיף את הרגש ואת יכולותיו המופלאות על תבניותיו של יוסל'ה.
גם בקונצרט ״להודות ולהלל״, שנקיים אי״ה ביום שלישי, בהיכל התרבות בת״א, בין כל ההפתעות שהכנו, לא יפקד מקומו של ״מלך החזנים״ - יוסל׳ה רוזנבלט.
אתם מוזמנים להצטרף אלי ואל חבריי החזנים לקונצרט נפלא לכבודה של ירושלים.
בינתיים אתם מוזמנים לצפות בשני ענקים בביצוע אחד: "אלוקי נשמה" – שטרן שר רוזנבלט.
0 תגובות