אאא

רשת האינטרנט היא הבסיס להתנהלות היומיומית בעולם כולו. בזמן שרוסיה פולשת לאוקראינה ומנסה להחריב כל קשר שלה עם העולם החיצון - איל ההון אילון מאסק הודיע כי יתגייס לעזור, לפחות בזירת האינטרנט.

בתחילת השבוע פרסם נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי, תיעוד וידאו משיחת זום עם היזם האמריקאי, "ביקשתי ממנו לעזור", סיפר. כזכור, שבוע קודם לכן הודיע מאסק כי ישתתף במאמץ המלחמתי ויעניק עזרה לאוקראינים באמצעות פתיחת השימוש במדינה בשירות האינטרנט הלוויני שלו ''סטארלינק'', שירות שלטענתו ניתן להפעיל גם "ממצית סיגריות לרכב".

אילון מאסק (שאטרסטוק)
אילון מאסק (שאטרסטוק)

פתיחת השירות תאפשר לאוקראינים להתמודד עם ניסיונות הרוסים להחשיך את רשת האינטרנט במדינה ולמנוע את שטף המידע הזורם מתוך המדינה החוצה. ליירט לווינים, כמובן, קשה יותר מלהשחית קווי אינטרנט. אחרי עזרתו של מאסק, לפחות בגזרת האינטרנט, האוקראינים יכולים להיות רגועים, כי אין כמו הסיפוק שבידיעה כי גם אם ירצחו באכזריות אותך ואת בני משפחתך, ישרפו את ביתך ויבזזו את רכושך - עדיין תוכל לייצר סרטון ויראלי שיזעזע את העולם.

איך בעצם עובד האינטרנט?

האינטרנט שלנו עובד בצורה די פשטנית. הכול מחובר להכול. תחשבו על המחשב שאתם משתמשים בו כרגע - דרך האינטרנט. הוא כנראה מחובר לרשת הווי-פיי הביתית שלכם, רשת הוויפיי שלכם מחוברת לנתב הביתי שמחובר לנתב השכונתי, הנתב תפקידו לווסת את שטף המידע אל הנתב העירוני שגם הוא מעביר את המידע לנתב הארצי, כשהנתב הארצי לא נותר מאחור ומחובר לאירופה באמצעות כבל תת-ימי. כך כולנו מחוברים. 

האינטרנט מזרים את המידע במהירות עצומה דרך שלל הנתבים וכך נוצר הכפר הגלובלי הקטן והמדהים (או שלא) בו אנו חיים.

מעל לתשעים ותשעה אחוז מתעבורת האינטרנט עוברת דרך סיבים אופטיים תת-ימיים. בין כל המדינות ישנה רשת קווים ענקית בה מועברים מיליוני טרה בייט בשנייה. לישראל יש שני כבלים תת-ימיים, אחד הונח בשנת 2001 על ידי חברת מד-נאוטילוס והשני הונח בשנת 2012 על ידי חברת בזק בינלאומי, בקרוב צפוי להתווסף אחד נוסף של חברת 'גוגל'.

העתיד כבר כאן: עולם מוקף בלווינים (שאטרסטוק)
העתיד כבר כאן: עולם מוקף בלווינים (שאטרסטוק)

סיבים אופטיים פועלים בדומה לסיבים הקטנים בהם שיחקנו בילדות, מדליקים פנס למטה והוא נוצץ בזוהר בסוף הסיב, במקרה של האינטרנט, במקום הפנס יש זרם מידע שעובר במהירות מתחילתו עד לקצהו, זוהי מהירות הקרובה למהירות האור, ליתר דיוק - 31 אחוז פחות ממנה, אך עדיין מהירות מספקת בכדי לאפשר תעבורת נתונים גבוהה בין כל אדם ומקום ברחבי העולם. 

הכבלים התת-ימיים מהווים כמובן מטרה מצוינת לקבוצות קיצוניות אך הם מוטמנים עמוק בים, חסרונם העיקרי מתבטא בעלות הגבוהה של הטמנתם, כך שרק ערים גדולות וסמוכות לים זוכות לשירותיהם. שאר הערים מסתפקות בכבלים יבשתיים ושם הסיפור מורכב יותר, הם צריכים להתמודד עם תנאי מזג אוויר משתנים ומתחלפים, הכבלים עוברים בקרקעות פרטיות ועוד, לשם כך בא לידי שימוש האינטרנט הלוויני.

האינטרנט הלוויני - מדע בדיוני?

הראשון שהציע את הרעיון של לווין התקשורת היה בכלל סופר המדע הבדיוני ארתור סי קלארק - כבר בשנת 1945, היה זה עשר שנים בטרם החל 'עידן החלל' ולפני שרקטות ואנשים החלו להישלח ולהלך בו. במאמר מקצועי שכתב הציע לשלוח 'רקטה' שתעמוד במרחק של 36,000 קילומטר מכדור הארץ כשהיא מבצעת מסלול גאוסטציונרי ושולחת אותות לכדור הארץ.

סיבים אופטיים (שאטרסטוק)
סיבים אופטיים (שאטרסטוק)

כשמדובר בלווין ובכדור הארץ יש מאפיינים רבים, אם הלווין יהיה גבוה מדי, הזמן שייקח לאותות התקשורת להגיע אליו ובחזרה יהיה ארוך מדי והוא לא יהיה אפקטיבי, אם הוא יהיה נמוך מדי כוח המשיכה יפיל אותו, כך שהגובה והמהירות צריכים להיות מדויקים.

מסלול גאוסטציונרי הוא המסלול בו הלווין משלים הקפה סביב כדור הארץ בכל 24 שעות, כשתוך כדי הוא ממוקם מעל אותה הנקודה בכדור הארץ והלווין 'עוקב' אחרי אותה הנקודה כל הזמן. הגובה שתואם לכך הוא על פי קלארק 36,000 קילומטר.

פחות מעשרים שנה לאחר מכן, בשנת 1963, קלארק זכה לראות את רעיונו מתגשם, כשנאס"א שיגרה את לווין סינקום 2 שהצליח לבצע זאת (עם לווין סינקום 1 אבד הקשר בשלב האחרון של השיגור בעקבות כשל אלקטרוני. יהי זכרו ברוך), שנה לאחר מכן שוגר 'סינקום 3' ולראשונה בהיסטוריה הוא גם בא לידי שימוש בשידורי הטלוויזיה באולימפיאדה ביפן.

 שיגור של 48 לווינים על משגר פלאקון של ספייס איקס (מתוך חשבון הטוויטר הרשמי של SpaceX)

הלווינים הללו אמנם היו טובים על מנת לספק שידורי טלוויזיה אך הזמן שלקח לאותות להגיע מהלווין ובחזרה לא היה מהיר דיו בכדי להביאם לידי שימוש ברשת האינטרנט הרגילה. הם היו ממוקמים גבוה מדי ולקח זמן עד שאותות הרדיו הגיעו ובחזרה. 

בשנת 1990 נוסדה חברת 'טלדסיק' עם יוזמה שאפתנית: במקום לווין אחד, לשגר מאות לווינים - 840 ליתר דיוק, וכך בכל פעם רשתות התקשורת ישוחחו עם הלווין הקרוב יותר אליהם ויבטלו את בעיית המרחק, החברה זכתה למימון נדיב מ"נביא המגפות" ביל גייטס ויחד עם השקעות נוספות ומימון של מאות מיליוני דולרים יצאה לדרך.

לווין של סטארלינק (שאטרסטוק)
לווין של סטארלינק (שאטרסטוק)

לבסוף, ולאחר שינויים רבים שביצעה בתוכניות, החברה קרסה, העלויות של המיזם היו יקרות מדי ורשתות הסלולר החלו להניח יותר אנטנות סלולריות ובכך ייתרו את הצורך במיזם היקר. שירות האינטרנט הלוויני נדחה.

חברות נוספות הוקמו וניסו לבנות מערך דומה אך כולן כשלו בכך, חלקן מספקות עד היום שירותי טלפון לוויני אך זהו שירות יקר שכמעט ולא עונה על הצורך באינטרנט.

מאסק ו'סטארלינק'

עד שהגיע אילון מאסק. מאסק הוא יזם שאפתני ומוכר שעשה את הונו מהקמת ומכירת מספר חברות בתחילת שנות האלפיים. כיום, הוא מנהל מיזמים שונים וחברות מפורסמות, בראשן שניים: חברת הרכב החשמלי 'טסלה', ומיזם החלל 'ספייס איקס'.

'ספייס איקס' היא חברה פרטית המפעילה שירותי שיגור לחלל ומייצרת חלליות, היא פיתחה מספר טילי שיגור מוצלחים ויש לה מערך גדול וידע רב, כל התנאים שצריך על מנת לבסס תקשורת לווינית. מאסק, שידוע ברעיונותיו הגרנדיוזיים ובשאיפותיו העצומות החליט להקים לתחייה את הרעיון ולייצר מערך תקשורת לווינית שיספק אינטרנט מהיר לכל העולם - מערך 'סטארלינק'.

החזון העיקרי העומד מאחורי הרעיון הוא האפשרות לספק לכל אדם בכל מקום שירותי אינטרנט, כך כשהמיזם יאפשר שירותי אינטרנט במדינות עולם שלישי חסרות תשתיות, באוניות טרופות בלב ים ובמטוסים, במהירות ובחופשיות.

אנטנה של סטארלינק (שאטרסטוק)
אנטנה של סטארלינק (שאטרסטוק)

בשנת 2015 הרעיון יצא לדרך וב-2016 ספייס איקס כבר ביקשה אישור לשיגור הדרגתי של לווינים לחלל שינועו בגבהים של בין 350 ל-1,200 ק"מ מעל פני כדור הארץ. במהלך השנים התוכנית הורחבה ופותחה וב-2018 היא יצאה לדרך עם השיגור הראשון של שני לווינים בשם 'טינטין'.

ב-2019, סטארלינק כבר החלה בשיגור סדיר, בכל פעם קבוצות של שישים לווינים. מאז 2020, בכל פעם שישנו שיגור בספייס אקס מצורפים אליו עוד 60 לווינים, השיגורים נערכים בקצב של כמעט פעמיים בחודש כך באיטיות החלל מתמלא בלווינים. עד כה למעלה מ-1,500 לווינים שוגרו והיעד הסופי של ספייס איקס עומד על כ-42,000 לווינים.

בשנת 2020 החלה סטארלינק להציע את שירותי האינטרנט בארצות הברית. סטארלינק טוענת כי השירות מספק מהירות של 100-150 מגה בייט לשנייה וזמן שיהוי קצר אך הזהירה כי בגלל שמדובר במערך ניסיוני ייתכן ולעיתים לא יהיה אינטרנט כלל. השירות עולה 99 דולר לחודש בנוסף לשירות התקנה של צלחת לווין בעלות של כ-500 דולרים.

עלות השירות אמנם אינו זול כרגע, אך בעולם הטכנולוגיה כבר הוכח כי מה שמתחיל ביקר - מהר מאוד הופך לזול ומונגש. מאסק עצמו הוכיח זאת עם טסלה וכבר היום החברה מפתחת פתרונות רבים שיוזילו בעתיד את עלותו של המיזם כולו.

משאיות עמוסות בלווינים מוכנים להתקנה שהגיעו לאוקראינה (מתוך חשון הטוויטר של סגן ראש הממשלה האוקראיני Mykhailo Fedorov)
משאיות עמוסות בלווינים מוכנים להתקנה שהגיעו לאוקראינה (מתוך חשון הטוויטר של סגן ראש הממשלה האוקראיני Mykhailo Fedorov)

בהמשך השנה השירות הורחב גם למדינות נוספות, לישראל הוא אמור להגיע כבר במהלך השנה הקרובה ובסטארלינק כבר מאפשרים לשריין מראש מקום בשירות, מי שמעוניין יאלץ להפקיד את הכסף וכשהשירות יאופשר הוא יזכה להיות מהראשונים בארץ שמשתמשים בו.

כאמור, בעקבות המלחמה באוקראינה, הודיע מאסק כי יפתח את השירות לשימוש במדינה, בתוך 48 שעות משאית עמוסה בצלחות לווין - על פי הדיווחים בין 100 ל-200 - הגיעה לאוקראינה, תושבים מאושרים דיווחו כי הגיעו למהירויות גלישה של כ-200 מגה בייט לשנייה.

תקשורת לווינית לא אמורה להוות תחליף לרשת ה-5G אלא לפעול במקביל אליה, בנוסף לסיפוק שירות במקומות נידחים. ועוד משהו טוב: בשונה מה-5G היא פולטת פחות קרינה.

התנגדות

שירות סטארלינק אמנם מלהיב מאוד, מחזיון של סופר מדע בדיוני הוא קם לתחייה ועומד לשנות את העולם, הנגשת האינטרנט לכל מקום תפתח אפשרויות רבות ותעזור למדינות המתפתחות, אך כמו בכל מיזם שאפתני גם לו יש מתנגדים, כשטענותיהם מרובות.

החשש המרכזי שהועלה הוא מפני 'זיהום החלל', מאות הלווינים שמשוטטים יכולים לגרום לבעיות רבות. בפנייה שנעשתה לרשות התקשורת הפדרלית בארה"ב נטען כי ישנו חשש כי לווינים שיצאו משימוש יסתובבו בחלל ויגרמו לנזק ללווינים וחלליות אחרות.

מו כן, נטען כי הלווינים שזמן השימוש בהם עומד על חמש שנים יהפכו מהר מאוד לזיהום חמור, ישרפו באטמוספרה ויפלטו גזי חממה. בנוסף, אסטרונומים טענו כי לאחר שיגור הלווינים הופיעו פסים בהירים בטלסקופים שהפריעו לצפייה בחלל, זאת בעקבות בהירות הלווינים.

בעקבות כך, הרשות פנתה לסטארלינק והורתה לה לדווח פעמיים בשנה על מספר הלווינים שיצאו משימוש ומספר ההתנגשויות, אך לא הורתה על צעדים מעשיים. בנוסף, בעקבות טענות האסטרונומים בסטארלינק דאגו לצבוע את הלווינים בצבע כהה יותר על מנת לא להפריע להם.

שירות תקשורת הלווינים עתיד לשנות את העולם, עולם בו גם במדינות עולם שלישי יהיה אינטרנט שוטף ייהפך לקטן הרבה יותר, האפשרויות הטמונות רבות וייתכן שהשירות יהווה זרז משמעותי בקידום מדינות נחשלות והעולם כולו.

באוקראינה כבר התקינו את צלחות הלווין הקומקפטיות (מתוך חשבון הטוויטר הרשמי של kimbal musk)
באוקראינה כבר התקינו את צלחות הלווין הקומקפטיות (מתוך חשבון הטוויטר הרשמי של kimbal musk)
הגדלה