הַקּוֹדֶשׁ פְּנִימָה • מסע מרתק לקשר האישי בין הרבי לחסידיו

(צילומים: שאטרסטוק, חיים גולדברג, מערכת בחצרות, ארי קופרשטוק, משה גולדשטיין)

'הַקּוֹדֶשׁ פְּנִימָה' - הוא צמד מילים מוכר וידוע בקרב עשרות אלפי חסידים, בקהילות הקודש בארץ ובעולם, אשר מבטאים את ההרגשה של כל חסיד ממוצע בעת כניסתו ביחידות אל האדמו"ר, הן אם זה לצורך בקשה מיוחדת או לצורך רפואי אישי של אחד מבני המשפחה או אפילו סתם לקבלת ברכה.

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

במקרים שנחשבים חריגים ביותר, ובעת שאחד החסידים אינו יכול להגיע פיזית אל הרבי בשל מצב מורכב או בעייתי, נוהג האדמו"ר לשוחח טלפונית עם אותו חסיד, אך כאמור מדובר במקרה חריג במיוחד.

בנוגע ל'פדיונות' הניתנים ע"י החסידים בעת הגשת ה'קוויטלאך' לאדמו"ר, בחצר חסידות גור מספרים כי מנהג זה כמעט ואינו קיים, למעט מקרים נדירים ביותר שבהם נכנסים אל הקודש נגידים ובעלי אמצעים, זאת בשל העובדה כי בחסידות גור מערך התרומות מתבסס בעיקר על הנגידים בקהילה אשר תורמים מהונם לטובת מוסדות גור, ולטובת כלל האברכים והחסידים.

סאטמר

בחצר חסידות סאטמר (מהר"א) בארה"ב, יש לאלפי החסידים אפשרות להיכנס אל 'הקודש פנימה' מידי יום במשך כשש שעות, החל מהשעה 19:00 ועד שעה לאחר חצות.

בימים ראשון, שני, רביעי, וחמישי מקבל האדמו"ר את קהל חסידיו במעונו של הרבי ה'ברך משה' זצוק"ל בקרית יואל, וביום שלישי מקבל האדמו"ר את חסידיו בוויליאמסבורג שבארה"ב סמוך לבית המדרש סיגוט.

בסאטמר מספרים כי מידי יום בתקופת עונת החתונות, ובשל העובדה כי הרבי משמש כ'מרא דאתרא' של קרית יואל, הוא משתתף במעמד החופה שמתקיימים ברחבי העיר, כאשר לאחר מכן הוא מגיע ישירות לחדר קבלת הקהל, עד השעה 22:00, אז נערכת הפסקה של כשעה, במהלכה יורד הרבי לאולם מתחת לביתו כדי לערוך את כתיבת השטר בשמחות האירוסין למשפחות החסידות, ולאחר מכן חוזר הרבי שוב לקבל את קהל חסידיו לעצה ולברכה עד חצות הלילה.

(צילום: מערכת בחצרות)

הזדמנות נוספת להיכנס אל הקודש פנימה מתאפשרת מידי בוקר לאחר תפילת שחרית בהיכל הישיבה, אז, לאחר מסירת השיעור היומי, נכנס הרבי לחדרו הפרטי בישיבה, שם הוא שוהה כרבע שעה, במהלכה בחורים המעוניינים להיכנס אל הרבי, יכולים לעשות זאת בזריזות רבה.

בסאטמר מציינים כי זמן השהות בחדר האדמו"ר, שכולל מסירת 'קוויטל' ו'פדיון', וכמובן דברי ברכה, נע בין דקה אחת לשלוש דקות, בכך מתאפשרת כניסה של עשרות חסידים בשעה אל הקודש פנימה.

בנוסף, היות וכידוע ישנם רבים מחסידי סאטמר המתגוררים בישראל ובאירופה, עבורם מתאפשר לשוחח עם הרבי באמצעות הטלפון, עליו אחראי ה'הויז בחור', שמעביר את השפופרת אל הרבי שמשוחח ברמה האישית עם כל אחד ואחד, בין השעות 13:00-15:00 שעון ארה"ב.

במצבי חירום, יכולים החסידים לחייג תמיד לטלפון של ה'הויז בחור', והוא יעביר את השיחה ישירות לאדמו"ר, מלבד בזמן הלימוד הפרטי של הרבי, אז יצטרך המבקש להמתין.

בנושא הפדיון בעת נתינת ה'קוויטל', בסאטמר נהוג כי כל אחד שנכנס אל הקודש פנימה נותן כמתנת ידו, כאשר בדרך כלל מדובר בסכום של 50-100 דולר, מלבד כמובן נגידים ובעלי ממון אשר נכנסים ומעניקים פדיונות של עשרות אלפי דולרים, בדרך כלל לפני החגים.

סכומי הכסף שנאספים משמשים למטרות אישיות ולצרכים מיוחדים אליהם בוחר הרבי לתת את תשומת ליבו, בין אם מדובר בעזרה למשפחות במצוקה או בתקצוב עבור בניית מקווה חדש, וכפי שקרה בשבועות האחרונים, עת האדמו"ר החליט לפתוח במבצע מיוחד להצלת פליטי המלחמה באוקראינה.

יצויין כי בחסידות, כמו בקהילות נוספות, מקובל לתת מידי חודש 'מעמדות געלט' - כסף שתפקידו לממן את ביתו של הרבי ובני משפחתו, על שלל ההוצאות, מה שמביא לכך שהכספים שמתקבלים מהפדיונות אינם משמשים את הרבי אישית.

ויז'ניץ

בחצר חסידות ויז'ניץ הכניסה אל הקודש פנימה הינה דבר שבשגרה ממש אצל כל אחד ואחד מהחסידים. בעבר נהגו החסידים להיכנס יחד עם בני המשפחה אחת לחודש, כדי לקבל עצה וברכה מהרבי, אך לפני מספר שנים, עם ריבוי קהל החסידים, הוחלט כי בני המשפחה נכנסים בעת שמחה משפחתית מיוחדת, כאשר ביתר הפעמים נכנס אב המשפחה לבדו.

בויז'ניץ נהוג לספר את אשר אירע בתקופת האדמו"ר ה'אמרי חיים' זיע"א, אשר הורה פעם לאחד החסידים לעזוב את ה'טיש' בליל שבת ולשוב לביתו. החסיד שהופתע מהבקשה, עשה כבקשת הרבי, וכשחזר הביתה ראה את בנו התינוק כשהוא בוכה ומיילל במיטתו. החסיד שנטל את בנו מהמיטה והחזיקו את כתיפיו שמע לפתע קול רעש, וכאשר הוא חזר לחדרו הוא גילה כי התיקרה מעל מיטת בנו נפלה, ובעצם הגעתו הביתה, ניצלו חיי בנו.

לאחר מכן כשחזר החסיד וסיפר את אשר אירע לרבי ה'אמרי חיים' אמר הרבי כי "מי שנכנס ונותן 'קוויטל מידי חודש בחודשו', זה הביטוח שלו". סיפור זה ממחיש את החשיבות בחצר הקודש ויז'ניץ לכניסת החסידים אל הקודש פנימה מידי חודש, נוסף על ימי הילולא, 'זאת חנוכה', 'הושענא רבא' ועוד.

(צילום: ארי קופרשטוק)

החסידים מספרים כי הכניסה לחדר קבלת הקהל מלווה ברגשי התרגשות של ממש, בשל העובדה כי החדר הנוכחי שימש את האדמו"רים ה'אמרי חיים' וה'ישועות משה' מויז'ניץ זצוק"ל, וכי מידי יום נכנסים כמאה חסידים אשר מתברכים בכל מילי דמיטב.

בנוגע להתייעצויות דחופות או במצבי חירום עבור חסידים שמתגוררים בכל מקומות מושבותיהם, הם יכולים ליצור קשר עם המשב"ק הרה"ח רבי יהושע קרויזר, אשר הוא זה שמקשר בין הרבי לחסידים, כולל בשליחת מכתבים וכו'.

החסידים אשר מגישים לרבי את ה'קוויטל', מצרפים גם את ה'פדיון נפש' - סכומים שונים של כספים אשר משמשים למטרות צדקה ולמתן בסתר במשך כל השנה.

יצויין כי גם בויז'ניץ, אלפי החסידים חתומים על תשלום 'מעמדות געלט', כסף אשר מיועד לצורכי החזקת שלל ההוצאות של האדמו"ר

צאנז

בחצר הקודש צאנז מתאפשרת הכניסה אל ה'קודש פנימה' מידי ערב לאחר עריכת החופות שעורך האדמו"ר לחסידים, החל מהשעה 19:00 בערב, עד לחצות הלילה.

הכניסה לעצה ולברכה מתאפשרת בימים ראשון עד רביעי בשעות הערב בלבד, כאשר בשאר שעות היום, יכולים החסידים לחייג לגבאים של הרבי במקרים דחופים בלבד, והשיחה תועבר אל הרבי ישירות.

(צילום: ארי קופרשטוק)

במצבי חירום בשעות הלילה, ולאחר שהגבאי יווכח לדעת שישנו צורך קריטי ביצירת קשר עם הרבי, הוא ינקוט בצעד חריג ביותר ויעיר את הרבנית משנתה על מנת לבדוק אפשרות של שיחה עם האדמו"ר, אך כאמור צעד שכזה נעשה בצורך קריטי ממש.

בנוגע לנתינת 'פדיונות' בעת העברת ה'קוויטל' לידי האדמו"ר, מדגישים בצאנז כי כל חסיד נותן כפי יכולתו, מבלי שישנם כללים בנושא, כאשר האברכים הצעירים, אף מקבלים במרבית הפעמים את הפדיון חזרה מידי הרבי, וכי במקרה שישנו נדבן אשר רוצה לתרום סכום כסף לטובת המוסדות, הכסף מועבר למוסדות בנפרד, ללא שום קשר לפדיון אשר נחשב לעניין רוחני.

רחמסטריווקא

בחצר חסידות רחמסטריווקא אין זמן מסודר שבו האדמו"ר מקבל את חסידיו, ולכן הגבאים מאפשרים כניסה אל ה'קודש פנימה' בין עיסוקיו הרבים של הרבי, אך מטבע הדברים רק בודדים מצליחים להיכנס ולהתייעץ, וגם זה אחרי שעות רבות של המתנה, לכן החסידים מצאו לעצמם אפשרות נוספת שבה הם יכולים לשוחח ולהתברך אצל הרבי, והיא בזמן שהאדמו"ר יוצא מאירועים שונים, כגון חתונות, בריתות, ולהבדיל ניחומי אבלים או הלוויות.

בנוסף, יכולים החסידים לשלוח שאלות אל האדמו"ר באמצעות הגבאים אשר במקרים דחופים ניגשים אל הרבי, ואף מחייגים אליו במידה והוא שוהה לבד בחדרו.

(צילום: משה גולדשטיין)

אופציה נוספת של קשר עם הרבי מתאפשרת באמצעות השארת פרטים אצל הגבאי, ולאחר מספר שעות, ולפעמים אפילו ימים, הרבי חוזר ומחייג לחסידו באמצעות שיחת טלפון לפי השעה שנוחה לו.

בנושא נתינת ה'פדיונות', ברחמסטריווקא האדמו"ר נוהג שלא לקחת כספים מהחסידים כלל כפדיון, אלא הוא מעדיף לחזק את קופת הקהילה והמוסדות, למעט מנגידים ואנשים בעלי ממון. את הכסף שומר האדמו"ר לצרכי צדקה מיוחדים.

באיאן

בחצר חסידות באיאן יכולים החסידים להיכנס אל הקודש פנימה מידי יום החל משעתיים לפני תפילת מנחה, עד התפילה. בתקופת החורף מקדיש הרבי מזמנו במשך כשעה נוספת, גם אחרי תפילת מעריב.

לחסידים אף מתאפשר בעת הצורך לשלוח פקסים שמגיעים ישירות לחדרו של הרבי, כשרק הוא נחשף אליהם, ולאחר מכן עונה הרבי את תשובותיו לחסידים שיכנסו אליו ביחידות כדי לשמוע את הדברים.

(באדיבות המצלם)

מידי שבוע, מקדיש האדמו"ר יומיים, במהלכם יכולים החסידים המתגוררים בחו"ל לשוחח עמו טלפונית בשעות מסוימות.

בנושא הפדיונות אומרים בבאיאן כי כל אחד נותן כאוות נפשו, מבלי דרישה מסוימת לגבי סכום הפדיון, כספים אשר הולכים למטרות צדקה וחסד, בהם אנשי חסד ומגייסי כספים אשר מכירים את בית הרבי ובאים לשם כדי לקבל את תרומותיו בעת צרה או בעת צורך לסייע לאנשים ולמשפחות קשות יום.

סלונים

בחצר חסידות סלונים יכולים החסידים להיכנס אל הקודש פנימה מידי ערב במשך כשעה אחת, בליווי הגבאים ואנשי בית הרבי, שאף מעבירים לידיו במהלך היום מכתבים והזכרות.

בכניסתם אל הקודש נהוג שהחסידים נותנים 'קוויטל' ופדיון נפש, כספים אשר משמשים למטרות צדקה בלבד, ולא לשום שימוש אחר.