אאא

לקראת הוועידה השנתית הגדולה למחנכים ומרביצי תורה בארץ הקודש שעל-ידי ארגון 'לב שומע', נכנסו ראשי הארגון, בראשות הרב אליאב מילר, למעונו של ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין, בכדי לקבל את הוראותיו והדרכותיו – למעשה.

'כיכר השבת' מגיש את השו"ת המלא 

שאלה: "יש ציבור גדול של ראשי ישיבות, ר"מים ומשגיחים שמגיעים לכינוס של 'לב שומע', שרוצים ללמוד ולדעת כיצד ומה נכון לפעול עם התלמידים בישיבות, ויש כמה שאלות שרצינו לשאול את ראש הישיבה שליט"א שכולם ישמעו ויידעו איך לפעול ומה לעשות.

"הנושא העיקרי שאנו מתמקדים עליו בשנה זו הוא, שישנם כיום ברוך השם הרבה בחורים שלומדים טוב מאד, והם באמת מחוברים ללימוד עצמו, אבל כשמדובר בנושאים ששייכים להנהגה של בן תורה, בזה הם פחות מיוחדים, ויש קצת חלישות בדבר הזה.

"ובעבר דיבר ראש הישיבה שליט"א, וגם שמענו כן מגדולי ישראל בדורות הקודמים, שיהיה טוב אם גם הר"מים בעצמם ידברו לחיזוק בנושא של יראת שמים ומוסר...".

ראש הישיבה: "ומידות טובות".

שאלה: "שחשוב שגם הר"מים ידברו על זה".

ראש הישיבה: "נכון, נכון מאד. אבל לא כל אחד יכול, לא כל אחד מתאים לזה, לא כל ר"מ יודע איך לעשות את זה בדרכי נועם, בהסברה, להסביר את זה".

שאלה: "הר"מים בוודאי רוצים, ומבקשים לדעת מה ראש הישיבה שליט"א מציע להם, איך לעשות את זה, וכיצד להתכונן, ומה כדאי שהם ידברו".

ראש הישיבה: "העיקר לתת עידוד. לא בצורה של תוכחה, אלא רק עידוד, שאפשר, שאפשר, שאפשר. ולפעמים יש תלמיד שצריכים לדבר איתו ביחידות ולומר לו שזה כדאי לך, ובכך תקבל שם טוב, כי השם הטוב יהיה לפי ההנהגה שלך, אבל צריכים שזה יהיה ביחידות, לא ברבים! תלמיד שצריך חיזוק מיוחד צריכים לדבר איתו ביחידות, שזה כדאי לו, ולטובתו".

שאלה: "ועצם הענין שהזכיר ראש הישיבה שליט"א לדבר שבחור ירגיש שכדאי לו ומשתלם לו, האם גם זה עדיף שיהיה ביחידות, או שאת זה אפשר גם ברבים?".

ראש הישיבה: "אפשר גם ברבים, כי לא מדברים על בחור באופן פרטי, ואין בזה פגיעה באף אחד".

שאלה: "והעיקר הוא לתת עידוד ולדבר באופן חיובי?".

ראש הישיבה: "כן, חיובי. למשל שכל אחד יכול לדעת ש"ס, אבל צריך שיהיה ביישוב הדעת ובלי מתח".

שאלה: "והאם באמת הר"מ מחויב לזה, ר"מ שיכול ומסוגל, האם יש לו מחויבות לכך?".

ראש הישיבה: "כן, ר"מ צריך להיות אוהב את הבריות (ואז הוא מקרבן לתורה כדאיתא באבות פ"א), עם אהבת הבריות, אם הוא לא אוהב את הבריות אזי לא הקפדן מלמד (אבות ב, ה)".

שאלה: "כלומר שאם הוא אוהב את התלמידים הוא בוודאי יעשה זאת?".

ראש הישיבה: "עם אהבה הוא משפיע".

שאלה: "זאת אומרת ר"מ שלוקח לו זמן הדבר הזה, שצריך להכין את הדברים, הוא צריך לא רק להכין שיעור, אלא צריך גם להכין קצת דברי מוסר, והוא מחויב בזה?".

ראש הישיבה: "נכון, אבל לא בתוכחה, אלא בהסברה ובעידוד, שאפשר, שזה כדאי, לא בצורה של תוכחה".

שאלה: "וכמה זמן כדאי שידבר?".

ראש הישיבה: "לפי הצורך, כפי שהוא מבין, אין צורך בהרבה זמן, והוא בעצמו צריך להרגיש, איך שהוא מרגיש ומכיר על התלמידים".

שאלה: "והאם יש הבדל בין ישיבה קטנה לישיבה גדולה האם הר"מ מחויב בזה וכמה?".

ראש הישיבה: "אותו הדבר, אפילו בחדרים גם כן יש צורך בזה. וצריך גם בחיידר לתת עידוד, שהילד ירגיש שהוא יכול ויהיה לו מרץ, כי ילד אם הוא רואה שאינו מצליח ומרגיש שאינו יכול, הוא נשבר, וזה לא מוצדק".

שאלה: "בישיבה קטנה בשיעור יש יותר זמן כי השיעורים ארוכים, אבל בישיבה גדולה השיעורים קצרים, והר"מ מרגיש שאין לו מספיק זמן אפילו לתת שיעור...".

ראש הישיבה: "באמת צריך לתת שיעור קל שכולם יבינו, שכל אחד יבין את השיעור וייהנה מהשיעור, ולשתף גם את התלמידים בשיעור, שכל אחד יראה וירגיש שהוא יודע, שהר"מ ישאל קושיא ויחכה לתירוץ מי יכול לתרץ, שכל אחד ירגיש שהוא יכול".

שאלה: "אבל כשמדובר בדברי מוסר, האם גם הר"מ בישיבה גדולה כדאי שידבר בשיעור דברי מוסר?".

ראש הישיבה: "קצת, כן".

שאלה: "כשיש לפעמים מאורעות מיוחדים, אם חלילה קורה איזה פיגוע או שקורה משהו משמעותי וכולם מדברים על זה, האם ראוי שהר"מ יתייחס לכך מה היא השקפת התורה בזה?".

ראש הישיבה: "אבל צריך לדעת איך ומה לומר, בצורה נכונה, זה לא פשוט, צריך הבנה בזה לדעת מה לומר ומה לא לומר".

שאלה: "בדרך כלל כשקורים דברים כאלה יוצא מכתב מגדולי ישראל, והר"מ יכול להשתמש במכתב ולהרחיב כפי דעתו...".

ראש הישיבה: "נכון, כן".

שאלה: "והאם צריך וראוי שהר"מ ידבר על זה?".

ראש הישיבה: "הרי בין כך זה מתפרסם, זה לא מתפרסם?".

שאלה: "בדרך כלל זה מתפרסם, אבל הבחורים לא תמיד מספיק מבינים את זה, ואם הר"מ מרחיב יותר ומסביר את השקפת התורה בדבר, אולי זה יועיל".

ראש הישיבה: "נכון, צריך קצת להסביר".

• • •

שאלה: "ראש הישיבה שליט"א דיבר הרבה פעמים בכנסים של 'לב שומע' שבחור ילמד מה שמעניין אותו, אם מדובר במוסר – בדברים שהוא מתחבר, וגם בלימוד – מה שמעניין".

ראש הישיבה: "בצורה שמעניינת. לא 'מה' שמעניין, אלא 'בצורה'. צורת לימוד שמעניינת".

שאלה: "מה ראש הישיבה מדגיש ב'צורה'?".

ראש הישיבה: "לדוגמא אם יש בחור שאם הוא מתעמק זה משעמם לו, ואם הוא לא מתעמק הוא נהנה, וכשלומד גמרא עם רש"י הוא נהנה וזה מעניין ומושך להמשיך הלאה, או עם תוספות, עם כל התוספות או חלק מהתוספות, ולפעמים זה קשה ומשעמם, צריך ללמוד בצורה שמעניינת אותו, כל אחד בצורה שמרתקת אותו".

שאלה: "כשמדובר בלימוד בוודאי צריך ללמוד מה שלומדים בישיבה, אבל כשמדובר במוסר האם יכול לבחור איזה ספר מוסר שמעניין אותו?".

ראש הישיבה: "יש בישיבות ארבעה ספרי מוסר, חובות הלבבות, שערי תשובה, מסילת ישרים וארחות צדיקים, שהם הספרים המקובלים שמאד מעניינים, ואפשר לבחור מהם, כל אחד יכול לבחור איזה פרק או איזה חלק שמעניין".

שאלה: "יש ראשי ישיבות חשובים שהזכירו, שיש בחורים שחסר להם המעלה וההבנה של מה זה יהודי, והם המליצו אולי אפשר ללמוד בספר דרך השם להרמח"ל, ואולי גם בהכוונה של ר"מים או משגיחים שיתנו שיעורים בזה".

ראש הישיבה: "אינני יודע, זו שאלה גדולה, זה צריך עיון. צריכים לדבר על הכל בשיחות – לדבר על כל ענייני האמונה, לתת חיזוק ביראת שמים, שיש גיהינום, לחזק את האמונה הפשוטה שיש גן עדן וגיהינום, ולדבר על זה, שיש גיהינום ויש גן עדן, שיש שכר ועונש, כל השלוש עשרה עיקרים של הרמב"ם".

שאלה: "אחד מזקני ראשי הישיבות סיפר שהוא עשה מבצע לתלמידים בישיבה שיגיעו בזמן לתפילות ולסדרים, ושאל אותם מה הם רוצים בתמורה, והם בעיקר ביקשו קשר אישי...".

ראש הישיבה: "באמת חשוב מאד שיהיה קשר אישי עם הצוות של הישיבה, זה נותן כוח לתלמיד".

שאלה: "אותו ראש ישיבה סיפר שהוא נסע עם הבחורים בשבת הראשונה של בין הזמנים, והם ישבו עד שלוש בלילה ושאלו אותו כל מיני שאלות בהנהגת הישיבה, ואחר כך אחד מהבחורים שכבר עזב את הישיבה שמע מזה, וניגש אליו ואמר שאם היו עושים את זה גם בזמנו הוא לא היה עוזב את הישיבה... הבחורים מחפשים ומבקשים קשר, כמו שאמר רבינו שליט"א כמה חשוב הקשר הזה".

ראש הישיבה: "אני יודע סיפור באחד שהחליט לעזוב את הישיבה אחרי שבת, ובליל שבת כשהולכים ואומרים 'גוט שבת' ניגש אליו בחור ושאל אותו מה שלומך, והחליט בגלל זה להישאר בישיבה".

שאלה: "שם בחור שאל אותו...".

ראש הישיבה: "כן, ובזכות זה הוא נשאר בישיבה. בשביל זה חשוב הקשר, לתת הרגשה טובה".

שאלה: "המשכורת שהר"מים מקבלים זה בשביל לתת שיעור בלימוד, האם המשכורת מחייבת אותם גם לתת דברי מוסר?".

ראש הישיבה: "זה חיוב שלא שייך למשכורת. לא המשכורת מחייבת, אלא יש חיוב. רק כיון שצריך פרנסה, אין ברירה וצריכים גם משכורת, אבל לא המשכורת מחייבת, החיוב הוא גם בלי משכורת!".

שאלה: "האם ראוי שראשי הישיבות ידאגו לזה שהר"מים ידברו דברי מוסר בשיעורים, או שזה צריך לבוא מצד הר"מים עצמם?".

ראש הישיבה: "להסביר להם שזה כדאי, אבל בלי כפייה, בכפייה לא שייך".

שאלה: "אבל שיבקשו, שינסו".

ראש הישיבה: "כן, להציע להם שזה כדאי וזו זכות. אבל בלי כפייה. עם כפייה אי אפשר להשפיע".

שאלה: "ואין בזה ביטול תורה? יש כאלה שמרגישים שמדברים בזה ענייני חולין...".

ראש הישיבה: "יש משנה בפרקי אבות שהתורה נקנית במיעוט שיחה, ומובא בשם הגר"א שמיעוט כן צריכים... קצת שיחת חולין, אני יודע ומכיר דברים כאלה, שמוכרחים למיעוט שיחה, ובלי זה לא מרגישים טוב".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

שאלה: "הכוונה מצד מה שאמרו ששיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד?".

ראש הישיבה: "שם זה עוד דבר, שם זה תורה, זה לא שיחה. אבל צריך גם מיעוט שיחה של דברים בטלים. אמנם יש גם מדרגה ש'כל היום היא שיחתי', וזו מדרגה, אם 'מה אהבתי תורתך'...".

שאלה: "האם הר"מ צריך לחפש זמן לגשת לבחורים שמתביישים ולא ניגשים אליו?".

ראש הישיבה: "צריך לקרוא להם, בצורה של הרגשה טובה, לתת הרגשה טובה".

שאלה: "גם בישיבה קטנה וגם בישיבה גדולה?".

ראש הישיבה: "כן, זה חשוב מאד, שתלמיד ירגיש הרגשה טובה, שחושבים עליו ומחשיבים אותו, לתת הרגשה טובה, זה הכרחי. אמנם יש תלמידים שבין כך מרגישים טוב, אבל לא כולם, ויש כאלה שלא מרגישים טוב וצריכים לתת להם הרגשה טובה".

שאלה:" מבקשים ברכה לארגון 'לב שומע' ולמשתתפי הכינוס".

ראש הישיבה: "סייעתא דשמיא והצלחה בזיכוי הרבים".

תמונות מהוועידה השנתית של 'לב שומע':