היממות האחרונות ברחוב החרדי והישראלי מתאפיינות בסערת רוחות חסרת תקדים. המראות הקשים של חסימות כבישים, עימותים אלימים, והשיא שהגיע בדמות תקיפתו המילולית והפיזית של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג על ידי קומץ קיצוניים המתקראים חרדים, עוררו סערה ציבורית נרחבת וגררו גינויים מקיר לקיר. המונח "להראות להם את כוחנו" הפך לסיסמה שגורה בפי גורמים שוליים המבקשים לגרור את הרחוב החרדי כולו למלחמה חזיתית מול הממסד.
דווקא על רקע הרוחות הסוערות הללו, לקראת הוצאת עלון הקיץ המיוחד של ארגון התמיכה והייעוץ "לב שומע", נכנסו ראשי הארגון למעונו של ראש הישיבה, הגאון רבי חיים פרץ ברמן, כדי לשמוע דעת תורה צרופה והכוונה חינוכית לימים מורכבים אלו.
"מה נרוויח? שנהיה כמותם?"
במהלך השיחה, הציג יו"ר "לב שומע", הרב אליאב מילר, את הקולות הנשמעים ברחוב ואת התחושות הקשות של חלק מהציבור: "יש שאומרים שעלינו לצאת למלחמה כנגד, לחסום כבישים, להראות להם את כוחנו", תיאר הרב מילר.
תגובתו של ראש הישיבה הייתה מיידית וחדה: "למי להראות?"
הרב מילר: "לחילונים, לממשל".
ראש הישיבה: "מה חשוב להראות להם את זה? מה נרוויח בלעשות את זה? שנהיה כמותם. הרי הם לא יפחדו מאיתנו, ועל פי האמת הם יותר חזקים, ומותר להם לחוקק חוק שלא לתת לילדים מעונות, ולא לתת לנו דירות, אף גם היה מותר להם להעלים עין ממכוניות שהורגות חרדים...".
בין פרעה למערכת המשפט: "השיטה המצרית"
בדבריו, עבר ראש הישיבה לניתוח מעמיק ויוצא דופן של המציאות הפוליטית והמשפטית, תוך שהוא מותח קו ישיר ומצמרר בין רדיפות העבר לבין גזירות ההווה. ראש הישיבה ציטט את פירושו המפורסם של הרמב"ן על התחכמותו של פרעה במצרים:
"'לא ראה פרעה וחכמי יועציו להכותם בחרב, כי תהיה בגידה גדולה להכות חינם העם אשר באו בארץ במצוות המלך הראשון, וגם עם הארץ לא יתנו רשות למלך לעשות חמס כזה... אבל אמר שיעשו דרך חכמה, שלא ירגישו ישראל כי באיבה יעשו בהם, ולכן הטיל בהם מס... ואחר כך ציווה בסתר למיילדות להרוג הזכרים... ואחרי כן ציווה לכל עמו... העניין שלא רצה לצוות לשרי הטבחים להורגם בחרב המלך... אבל אמר לעם כאשר ימצא כל אחד ילד יהודי ישליך אותו ליאור, ואם יצעק אבי הילד אל המלך או אל שר העיר, יאמרו שיביא עדים ויעשה בו נקמה'".
ראש הישיבה הוסיף בנימה נוקבת ומטלטלת: "'תוכיח בבית משפט, ויטפלו בו, רצח!'. 'וכאשר הותרה רצועת המלך היו המצרים מחפשים בבתים, ונכנסים שם בלילות ומתנכרים ומוציאים הילדים משם'. היש לנו איזה כוח מול זה? מי אנחנו? וכי היה ליהודים באיזה מקום בעולם חוצפה ללכת נגד המלכות? להתחיל להילחם בהם, 'נראה להם', 'ננצח אותם', כל בר דעת מבין שאין לנו את הכוח מולם".
מעדותם של הנוכחים בחדר, נראה היה כי ראש הישיבה סבור שאין שוני מהותי בין פרעה ומצרים של אז לבין הפרקליטות ומערכת המשפט בישראל כיום. הדברים הדהדו כהתרעה חמורה: מערכת המשפט והממסד מסוגלים, בכלים "חוקיים" ומתוחכמים לכאורה, להגיע לאותן רמות רדיפה קשות, עד כדי מצב שבו חלילה ייפגעו חיי אדם של יהודים חרדים במסגרת "התרת הרצועה", ומול כוח שלטוני דורסני כזה – אין לאף הפגנת רחוב או חסימת כביש שום יכולת לעמוד.
"הם מאבדים את השפיות"
בסיום דבריו, התייחס הגרח"פ ברמן לנזק הרוחני והנפשי העצום שגורמת האלימות למי שנוקט בה, והציב תמרור אזהרה חינוכי לדור הצעיר: "הכוח היחידי שיש לנו זה בית המדרש, ללמוד תורה, ואין לנו כוח אחר. תולעת יעקב – יעקב הוא כמו תולעת, ואין כוחה אלא בפה. ובנוסף, אם הברירה אצלנו לנצח אותם, אבל להיראות כמותם – חברה אלימה וגסה, מרביצה וחזקה, או להישאר עדינים עם המידות הטובות והדברים האלו – איננו מעוניינים להיות חברה אלימה וחזקה".
ראש הישיבה הוסיף מילים קשות כלפי אותם מפגינים קיצוניים: "אם זקני ישראל לא ראויים להיות במקום הזה, זה 'חטא המעפילים' וכמו שרואים שארון ברית ה' לא מש מתוך המחנה. אלו הנוקטים באלימות, נהיים אלימים, מסתובבים ומתווכחים על נהגי אוטובוס בתחנה, הם מאבדים את השפיות, ודי למבין".
ראש הישיבה, הגאון רבי חיים פרץ ברמן, הוסיף בדבריו את דברי הגמרא במסכת ראש השנה (יט ע"א), המספרת כי גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה, שלא ימולו את בניהם ושיחללו את השבת. מה עשו רבי יהודה בן שמוע וחבריו? הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי היו מצויים אצלה. אמרה להם: "בואו והפגינו בלילה".
הגמרא מספרת שהם אכן הלכו והפגינו בלילה. ורש"י מבאר: "הפגינו" - צעקו בשווקים וברחובות כדי שישמעו השרים, וירחמו עליכם. הגמרא ממשיכה ומתארת מה הייתה ההפגנה של חז"ל, וכיצד נראית הפגנה על פי דרכה של תורה. הם לא יצאו כדי להתריס, לא כדי להשפיל ולא כדי לעורר שנאה, אלא כדי לעורר רחמים ואמפתיה. וכך צעקו בלילה: "אי שמים! לא אחיכם אנחנו? לא בני אב אחד אנחנו? לא בני אם אחת אנחנו? אם כן, מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזרות קשות?".
"אלו היו קריאות ההפגנה של חז"ל", חידד ראש הישיבה והוסיף, "ואכן, הגמרא מסיימת: "וביטלום", הגזרות בוטלו, "ואותו היום עשאוהו יום טוב". רואים מכאן יסוד גדול: כאשר חז"ל מדברים על הפגנה, מטרתה היא ליצור אצל השלטון אמפתיה, לעורר רחמים, לגרום למלכות להבין את כאבם של ישראל ולרחם עליהם. כאשר מצליחים לעורר רחמים והבנה, ניתן להביא לביטול הגזירות ולצאת מן הקושי ומן המצוקה".
הדברים הנוקבים, שיראו אור במלואם בעלון הקיץ הקרוב של "לב שומע", מציבים קו ברור ומבדיל בין היהדות התורנית האותנטית, המקדשת את הלימוד, עדינות המידות וההתכנסות בבתי המדרש, לבין תרבות הרחוב האלימה שמנסה להרים ראש בימים אלו.
0 תגובות