ליארצייט של רבי מנחם מנדל מוויטבסק – א' אייר
מותר לקלל אדם מישראל?
רבי מנחם מנדל מוויטבסק היה מגדולי מאורי החסידות, מתלמידי המגיד ממעזריטש, הפיץ את תורת החסידות והיה ידוע כענוו מאוד, והיה נוהג לחתום ליד שמו 'השפל באמת'.
באגרת ששלח רבי מנחם מנדל בשנת תקמ"ד ליהודי הגולה, הוא עונה לשאלה:
איך להתייחס לאדם שעזב את דרך התורה?
"ועתה אל תלוצו פן יחזקו מוסריכם" ח"ו (ישעיה כח, כב).
אין להתלוצץ על אדם שעוזב את התורה!
'פרי הארץ' מזהיר שלא להתלוצץ, או לדבר 'סרה' במי שעזב את שמירת התורה והמצוות, ומכאן מובן, שזה גם יחסו 'תינוק שנשבה' - שאינו יודע בשביל מה... הגיע לעולם.
והוא ממשיך ואומר, שראוי לשבח צדיק שנפטר, אבל:
אין לקלל אף יהודי, אפילו אם הוא נראה - אדם רע.
מה גורם לירידה רוחנית?
כל אדם מישראל, גם אם הוא לא שומר תורה ומצות, הוא:
'בן' של מלך! ואף אחד לא יכול לקחת לו - 'תואר' זה.
ואין שום קשר למצבו הרוחני, 'בן' תמיד ישאר 'בן' של הקב"ה – תמיד!
כמו שנאמר: "בין כך ובין כך קרויים בנים".
וכל אישה ובת היא - בת של מלך!
אף אחד לא יכול לקחת לה את תואר זה, ולא משנה - מה היא תעשה!
אומר 'פרי הארץ' שברור לו, שאדם מגיע לירידה רוחנית ולשפל:
מכיון שהוא מקלל, את מי שאינו - שומר תורה ומצוות.
במילותיו: "ומילתא דפשיטא לי, וברור בשכלי - כהגלות נגלות אחד הדברים הידועים לי, שהוא - סיבת הירידה והשפלות".
אני ממלא משאלותיך, בלי - התחשבנות אישית!
ישנם שתי הנהגות, שיהודי יכול להיות מונהג בהם:
כאחד מ'כלל' ישראל – ומי שהוא 'חלק' מכלל ישראל, הוא גם:
מקבל מהשפע הכללי שמתחלק לכלל ישראל, מבלי לבדוק אותו באופן אישי, והנהגה שניה:
כאחד 'יחיד' שעומד בפני עצמו – מי שמבדיל את עצמו מכלל ישראל, והופך - לאדם פרטי, ומונהג - בהנהגת יחיד.
ואינו מקבל מהשפע הכללי של עם ישראל, וזה קורה כאשר:
האדם מקלל אחד מישראל.
אומר ה'פרי הארץ':"והוא מפריש עצמו מן הכלל להיות הוא פרטי, ובכל השפעות כללות ישראל - אין לו חלק עמהם".
כשאתה יוצא מכלל ישראל, אתה לא יכול לקבל מהשפע הכללי:
בכל בקשה שתבקש, יבדקו את המאזן האישי שלך (חובות וזכויות), ויחליטו אם מגיע לך, תעשה חשבון, יתכן שזה – לא ממש משתלם.
מי שיוצא מכלל ישראל – גם יורד!
רבי מנחם מנדל אומר דברים נוראיים - "וזאת הסיבה שיש לו ירידה":
מי שמוציא את עצמו מכלל ישראל – סופו שיורד רוחנית!
זה פרוש הדברים:"בתוך עמי אנכי יושבת" – כשאתה מחובר לכלל אתה מקבל מהשפע שלהם, והתוצאה: "ועולה מעלה מעלה".
ומסיים את דבריו באגרת: "ולשומע יונעם, ותבוא עליו - שפע ברכה! מכנסת ישראל - בגשמי ורוחני, ויעלה מעלה מעלה".
אל תקלל אף אחד, ותזכה לשפע גשמי ורוחני...
האות המיוחדת שלך – מעוררת אותך
כל אחד מישראל הוא 'ישות' נפרדת - בפני עצמו, ולכל אחד:
יש אות בתורה – שמיוחדת רק לו.
כל נשמות עם ישראל מהווים יחד - 'שישים ריבוא', וכשעם ישראל באחדות, הוא מגיע לשלמות כגוף רוחני - אחד 'שלם', ישות רוחנית מושלמת: שמורכבת - משישים ריבוא חלקים.
כשאתה לא מוכן לאהוב כל יהודי, או להכיר במעלתו, אתה לא יכול להגיע לתורה בשלמות:
ותורתך תהיה חסרה, באות של אותו היהודי.
האות שיהודי קיבל בתורה מיוחדת רק לו, משם - שורש נשמתו, והיא:
ששולחת לו מידי פעם משמים – מחשבות של קדושה.
ישרא"ל – יש שישים ריבוא אותיות לתורה
ראשי התיבות של מילה 'ישראל' רומזות על שלמות עם ישראל:
'ישראל' - יש שישים ריבוא אותיות לתורה.
אף אחד לא רוצה לוותר על איבר מגופו, וכך מובן, שגם:
כל אחד רוצה שהגוף רוחני - יהיה שלם!
כל אחד מישראל, קיבל חלק אחר - מה'גוף' הרוחני של כלל ישראל:
והגוף כולל, את כל חלקי הגוף - מהראש עד הרגלים.
ואם אחד לא מוכן לקבל יהודי אחר:
יהיה חסר איבר רוחני, והגוף – לא יהיה 'שלם'!
וזאת אחת הסיבות, שכל יהודי מגיע דרגה רוחנית אחרת, כי האות: משפיעה על החלק המרכזי בנפש, של כל - אחד ואחד.
וכמו שהתפקיד של הראש שונה מהתפקיד של היד או הרגל, כך:
התפקיד והרמה הרוחנית של כל אחד, שונים – מהתפקיד והרמה הרוחנית של השני – והדברים מובנים.
כשיהודי אוהב כל אחד מישראל, הוא משלים:
את ספר התורה ה'רוחני' הכללי של עם ישראל.
אדם שמתייחס ליהודי אחר - כ'חוטא' 'רשע' או 'קליפה', במחילה מכבודו:
הוא מוכיח בורות גדולה!
כי אינו מבין, שכל אחד הוא חלק אחר - ב'גוף' הרוחני.
יוצא מהדברים, שכל אחד קיבל שליחות שונה מהשני, ולכן:
אין לאף אחד זכות, לשפוט או - לדון את השני!
אף אחד אינו יודע, אילו כוחות קיבל השני, ומה – שליחותו בעולם!
ולכן, בטח ובטח, שאין זכות להתעלל באף אחד - במילים או בכל צורה אחרת.
הדרך לשפע עוברת דרך - האדם השני!
לכל אדם יש בחירה – האם לאהוב כל יהודי, והאם:
לקבל מהשפע הכללי של כלל ישראל, או להגיע לירידה רוחנית...
אם אתה אוהב כל אחד, אתה:
מוריד לעצמך - שפע גשמי ורוחני רב...
שווה? הבחירה בידך - בהצלחה!
לע"נ רבי מנחם מנדל מוויטפסק בן רבי משה זכותו תגן על כלל ישראל, ונזכה שנתברך כולנו יחד בשפע ברכות וישועות, אמן.