אאא

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, נכדו של מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל, חי משנת תרס"ג בה נולד ועד שנת תשנ"ג בה נפטר, (1903-1993). חייו התחלקו לשלוש תקופות ובשלושה אזורים שונים בעולם: הוא החל את דרכו במזרח אירופה, המשיך בברלין שבמערב אירופה, ואחר כך עד פטירתו התגורר בארה"ב.

במהלך שנותיו בארה"ב עבר הרב סולובייצ'יק מהפך תפיסתי, ואחרי שהיה מזוהה עם אגודת ישראל, עבר בהמשך לצדה של תנועת המזרחי.

הנה 'הרהורים' שנשא בליל יום העצמאות העשירי של מדינת ישראל:

"כשאנחנו עומדים כיום, בליל יום השנה העשירי להקמת מדינת ישראל אני מבקש להרהר, ולערוך חשבון הנפש.

"אתם יודעים, שאפשר להסתכל על כל דבר בשתי פרספקטיבות. אפשר לדבר על פרספקטיבות של רשות הרבים, מפרספקטיבה פוליטית וכלכלית, מפרספקטיבה של כסף, מפרספקטיבה של משרד המדינה (ארה"ב) או לשכת החוץ (בריטית) אבל הערב אינני רוצה להתייחס לפן הזה, זה רגע של כובד ראש.

"אנו מבקשים להתייחס לפרספקטיבה פנימית. חז"ל אומרים: "לא יכנס להר הבית במקלו ובתרמילו, במנעלו ובאפונדתו, ובאבק שעל רגליו". ודאי שצריכים כסף, אבל כשחז"ל אמרו שלא יכנס להר הבית באפונדתו, האם חז"ל התעלמו מכסף? ודאי שלא התעלמו מכסף, כסף הינו חשוב. חז"ל, כשאמרו שאסור להיכנס עם מקל, צריכים מקל, יעקב אבינו השתמש במקל, מקל מסמל מה שאדם עושה בשביל עצמו, תומך בעצמו, חוסנו הכלכלי, מה שאדם חוסך עבור עצמו זה חשוב, ובוודאי שאדם צריך את כל הדברים האלו, אבל כשאדם נכנס לבית המקדש הוא צריך להניח את כל החשבונות האלו בצד, לעזוב את האפונדה, לעזוב את המקל, ואת כל החשבונות החיצוניים ולהסתכל בפרספקטיבה של הר הבית, של קדושה, זה מה שאני מבקש לעשות הערב.

"אינני רוצה לדבר על הפוליטיקה או הכלכלה של ארץ ישראל, אני מבקש לדבר מהפרספקטיבה של מי שעולה להר הבית בלי אפונדה ובלי מקל, בלי נעליים ובלי עפר שעל רגליו. בלי שום חולין. לגבי עשר שנים האחרונות בארץ ישראל, מה שבאמת ראוי לתשומת לב ופָּרָדוֹקסָלִי הייתה ישועה! הייתה נס! זה בלי ספק, וכבר דיברתי על זה חמישים פעם, אבל זה נס שלא בא בקלות, זה לא בא בקלות מההתחלה.

"בלילה הראשון אחרי הקמת מדינת ישראל, באותו ליל שבת, הטילו פצצות על מדינת ישראל והיו הרוגים בתל אביב, ובמשך עשר שנים, מדינת ישראל הייתה כבן יחיד לאמו שרעדה מפחד, עם חרדה, בדיכאון עם אהבה, אבל בחוסר ביטחון. וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ (ישעיהו ס, ה) לא בדיוק פחד ולא בדיוק רחב, סֶבֶל, עשר שנים של סֶבֶל סֶבֶל, אין הכוונה חס ושלום לרעב סֶבֶל, הכוונה לחוסר ביטחון, שמירה על הגבולות ביום ובלילה, חוסר ביטחון שלא יירו בו, חוסר ביטחון שספינת דייג שיוצאת במפרץ עקבה לא תותקף, חוסר ביטחון של אמא ששולחת את בנה לצבא, והוא משרת בגבול עשרים מייל מביתו שיחזור הביתה ושלא יפגע בו צלף ערבי, וכן הלאה.

"זְכוֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל־עֻנּוֹתוֹ (תהלים קלב, א) זה ענין יותר של עינוי הנפש מאשר עינוי הגוף, זו איננה שאלה של כסף, ולא של פוליטיקה, ולא של מחלקת המדינה - זו שאלה של ספק, של אי-ידיעה. בודאי שיש לנו אמונה ויש לנו ביטחון, אבל ראוי לתשומת הלב - למה זה צריך להיות ככה?

"תשכחו משיקולים פוליטיים. שימו בצד את מקלכם, אפונדתכם ואת נעליכם, שַׁל־נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת־קֹדֶשׁ הוּא (שמות ג, ה) בלי תירוצים ובלי רציונליזציות. (בזה אפשר להתעסק במגרש בלומפילד) הערב, בעקבות השיעור, אל תתעסקו בשיקולים האלה, שַׁל־נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת־קֹדֶשׁ הוּא, צריך לנקוט בגישה אחרת, לו משה לא נקט בגישה אחרת ליד הסנה הבוער, הוא לא היה יכול להיות הגואל, שַׁל־נְעָלֶיךָ - מצריך גישה אחרת, חשבון אחר למה? כי בתוך ארץ ישראל ישנה קדושה, וקדושה יכולה להתקיים רק כשאדם הוא שותפו של רבש"ע במעשה בראשית.

"הרעיון של שותפות הוא ברית מילה, וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי (יחזקאל טז, ו) ולכן מה שאנו חווים בתקופה הזאת זה סימן שרבש"ע רוצה את מדינת ישראל כי אם הוא לא היה רוצה את מדינת ישראל הכל היה הולך חָלָק, אם הכל הלך חָלָק, לא היינו בטוחים שהוא רצה את מדינת ישראל, כשהאירועים נעים בזיג זג, כפי שנעו בתקופת אברהם, ההמתנה הארוכה לְבֵּן, ואז קַח־נָא אֶת־בִּנְךָ ...וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה כמו משה רבינו, פְּסָל־לְךָ שְׁנֵי־לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים ושוב טיפוס על ההר, והמתנה על ההר הקר, המתנה לשכינה שתתגלה, אבל כל הדברים האלו - הסבל, העצבים, הדאגה, ולא להיות מוסח.

"כשאני קורא עיתון -- ואני לא מתייחס רק ליהודים בארץ ישראל, בואו נדבר על אמריקה, כשאני לוקח עיתון, מה אני מחפש? הבוקר, קראתי את הניו יורק טיימס, מה חיפשתי? אני מחפש בתוכן, האם יש מאמר שנוגע לארץ ישראל ובערב, אמש, בשעה ... קניתי את ההראלד טריבון, ברוך הבא. אני מוצא ידיעה על מפרץ עקבה ומחר, בטוח שתהיה התייחסות ליום העצמאות, וזאת הדאגה בקרב היהודים, וזה סימן שארץ ישראל קדוש, לא כמו לוחות הראשונים שניתנו בהר סיני כשהכל הלך חלק, ולאחר מכן שבירת הלוחות וכלום לא נשאר.

"מדינת ישראל דומה יותר ל"מוריה", שם אנו ממתינים לרבש"ע, וזה האות שהקדושה של ארץ ישראל קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא, ההוכחה הכי טובה כפי שאתם יודעים, יהודים מפרשים את ההיסטוריה בצורה הפוכה, בפרספקטיבה שונה.

"בואו נתקדם, להגיד שארץ ישראל חשובה מבחינה הלכתית מובן מאליו, כמו להגיד שיש בתורה תרי"ג מצוות. בבחינת מושכל ראשון (אַקְסִיּוֹמָה), שאיננה דורשת שום התייחסות מצידי, רצוני לומר, שלאחרונה אני קורא המון מאמרים (חידושי תורה) מתיימרים פלפולים של הבל לגבי יישוב ארץ ישראל. האם הרמב"ם מונה בתוך תרי"ג מצוות, אינני רוצה להכנס לפרטים, כי זה בזבוז זמן, אין ספק שיישוב ארץ ישראל, על פי דין, רעיון מרכזי ומושג בסיסי ביהדות, בין אם זה נחשב לאחד מתרי"ג מצוות כשיטת הרמב"ן, או שאינו נחשב בין אם נמנה (בתוך תרי"ג) או שלא, זה ענין מרכזי בהלכה, השאלה האם היא נכללת בתוך תרי"ג מצוות איננה הוכחה בכלל. הרמב"ן אומר שהדיבור הראשון, "אנוכי ה' אלוהך" שהוא יסוד היסודות, אינו כלול בספירת תרי"ג מצוות, דוקא משום שהוא יסוד מכונן. אם מַשֶהוּ נמנה כאחד מתרי"ג מצוות אינו הוכחה לגבי חשיבותו.

"אגיד לכם את האמת, אם בפלפולי הבל עסקינן, אולי יותר טוב לגור בגלות כי בגלות אפשר לחיות בגטו, והגטו יהיה קדוש, ושנוכל להתנהג כדין וכדת מאשר לגור בארץ ישראל, ששם ישנם חפשיים (חילונים) אני שומע דעות אלו. אינני מתעסק בטיעונים מופשטים ולהביא הוכחות מכל מיני מקומות, אני חושב לעצמי, "שוטים שבעולם", למה אתם זקוקים לכל ההוכחות האלו? יש לי את ההוכחה הכי טובה, כל הגטאות, מברוקלין ועד יוהנסברג ועד גייטסהד, שיהיו קדושות הן אינן יותר קדושות ממחנה לויה במדבר, שבה משה רבינו היה גר וכמה שהיתה שם קדושה ותורה ותפילה במחנה לויה, עם משה ואהרון במדבר בוודאי היתה קדושה, בלי ספק, ולמרות כל הקדושה במחנה לויה, אדון הנביאים התחנן אֶעְבְּרָה־נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן, אנו רואים שמחנה הלויה הקדושה איננה מתקרבת לארבע אמות בארץ ישראל, ואם משה ביקש (לעבור לארץ ישראל) אז שכל הצדיקים שלנו ישבו בשקט.

"אבל בא לא נעשה צחוק מעצמנו. אם אתם רוצים לדעת מה ההלכה סבורה לגבי ארץ ישראל, ההלכה גזרה טומאה על ארץ העמים. אתם יודעים, כהן בארץ העמים, על פי דין, כטמא למת, זה אינו דרוש. גוש עפר מטמא, אווירת ארץ העמים מטמאה, כהן אינו יכול לעזוב (את ארץ ישראל) כי הוא יטמא כאילו הוא בא במגע עם מת, זה מראה את החשיבות של ארץ ישראל אצל יהודים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"אגיד לכם את האמת, אינני יכול להבין, אינני יכול לתפוס איך יש ליהודים את החוצפה לגור בגלות ולהפגין נגד ארץ ישראל? זה אני לא מסוגל להבין. אולי יש להם צדיקים או חכמים יותר גדולים ממני, אבל השכל הפשוט שלי לא מבין את זה.

"ועוד משהו, שלא נעשה מעמנו צחוק, כשאנו אומרים שיישוב ארץ ישראל חשוב, הכוונה לא רק למפעל ההתיישבות. כבר אמרתי בהזדמנויות שונות שמצוות יישוב ארץ ישראל, כפי שהרמב"ן הסביר, מורכבת משני חלקים. הראשון, פשוט, לבנות יישובים, עלייה, ההחלטה של יהודים לגור בארץ ישראל, לבנות את הארץ, לנטוע ולהשקות. והחלק השני, שיהיה ליהודים כוח פוליטי בארץ ישראל. זה חלק ממצות יישוב ארץ ישראל, המשמעות של מדינה ריבונית, היא שיש כוח פוליטי. ריבונות פוליטית היא חלק ממצוות וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ (דברים יא, לא) מה המשמעות של וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ? ליישב את הארץ ולבנות אותה. אבל מה המשמעות של וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ? שיהיה לנו ממשל ושליטה.

"הרמב"ן משתמש במילים האלו שנצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן האל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות, אסור לנו לעזוב את ארץ ישראל בשליטת אחרים, הכוונה ליישוב ארץ ישראל איננה רק בניית יישובים, יישוב ארץ ישראל הכוונה לריבונות בארץ ישראל, לשליטה על ארץ ישראל, החזקת כוח פוליטי וריבונות, וזה מה שהצליחה מדינת ישראל להשיג.

"אתם יודעים טוב מאוד, שאם יבוא מישהו עם בוהן למדני מגושם, להוכיח שיישוב ארץ ישראל משמעותו רק התיישבות כלכלית אבל לגבי כוח, או ש(עבדול גמל) נַצֶר או הבריטים יכולים להחזיק בכוח, אגלה לכם סוד נוסף, בזמנו של הרמב"ן אולי ניתן היה להפריד בין התיישבות לכוח פוליטי, הם יוכלו ליישב חלקים מארץ ישראל בלי שליטה - אבל היום זה בלתי אפשרי. מי שאין לו כוח פוליטי, אינו יכול ליישב אלמלי מדינת ישראל, נצר לא היה מרשה לאף יהודי לגור שם. מה קרה ליישובים היהודים בעיראק או במצרים? היישובים היהודים הכי וותיקים וכיום, כשנטורי קרטא מפגינים בארץ ישראל ושולחים מברקים לצ'רצ'יל, הצילו! זה התאפשר, רק הודות לעובדה שקיימת מדינת ישראל כי אצל נצר לא הייתה להם אפשרות כזו".