אאא

אסון מירון קרה רק לפני שנה, וגבה את חייהם של 45 בני אדם - אבל דיי ברור שהאסון הנורא ייזכר לעולמי עד כאסון הקשה ביותר שידע מירון בפרט וישראל בכלל - כאסון אזרחי.

רבים מאיתנו מלינים על צעדי הממשלה והמדיניות במירון. אבל האמת, נברנו בארכיון - והכתובת הייתה על הקיר כבר עשרות שנים - אך כנראה שחוץ מלהעביר טפסים מאחד לשני, הכתובת נשארה רק כתובת בלי מעשים בשטח.

חגיגת ל''ג בעומר במירון ב-1970 (צילום: MILNER MOSHE, לע''מ)
חגיגת ל"ג בעומר במירון ב-1970 (צילום: MILNER MOSHE, לע"מ)

צללנו לארכיון ובדקנו אחרי שנים נבחרות - ואתם מוזמנים לראות במו עיניכם על האזהרות החוזרות ונשנות ואיך כמעט כלום לא השתנה.

מירון תשט"ו

המונים עולים למירון - לפחות במושגים של ימי שנות החמישים של המאה הקודמת. לקראת ההילולה, סגן המפכ"ל, עמוס בן גוריון (כן, הבן של...)  הוציא מכתב בהול למנכ"ל משרד ראש הממשלה, בו ביקש ממשרד ראש הממשלה, משרד הדתות וגורמים נוספים להעירך לעליית ההמונים למירון בשל הגידול הרב באוכלוסייה העולה להר בהילולת הרשב"י.

 ( באדיבות ארכיון המדינה)
(באדיבות ארכיון המדינה)

במכתב ניתן לראות כי בן גוריון ג'וניור מבקש "ועדה בין משרדית שתכלול נציגי משרד העבודה, משרד התחבורה, משרד הבריאות, משרד הדתות, משרד המשטרה ומשרד האוצר - אשר תקבע מה הם הסידורים ההכרחיים".

הסיבה לכינוס לבקש בן גוריון מגיעה בשל העובדה ש"בחגיגות השנה שעברה נוצר מצב מסוכן ביותר לחייהם של מאות ממשתתפי החגיגות".

עוד קודם כתב בן גוריון דבר שהיום היה יכול לעורר סערה: "בגלל אופיים של משתתפי החגיגות, נוצר מצב מסוכן לחייהם".

מירון תשט"ז

שנה לאחר מכן - המשטרה החלה לנקוט בקו קיצוני הרבה יותר והציעה לבטל את ההילולה במירון כליל, זאת למרות המסורת.

במכתב שכתב סגן המפכ"ל בן גוריון למנכ"ל משרד ראש הממשלה פירט את הסיבות לסגירת ההר בל"ג בעומר. בהמשך המכתב גם פורטה הדרך בה תחסום המשטרה את ההר.

 ( באדיבות ארכיון המדינה)
(באדיבות ארכיון המדינה)

בתגובה, מנכ"ל משרד הדתות ד"ר כהנא הגיב בתוקף כי הוא מסרב לסגירת ההר בל"ג בעומר ומתנגד לצעד הקיצוני.

 (באדיבות ארכיון המדינה)
(באדיבות ארכיון המדינה)

לצד זאת, וועדה משותפת בשנה זו החליטה על כמה צעדים ומגבלות התקהלות בהר מירון. בין ההגבלות: מכירת כרטיסים. מוכר לכם? - ההיסטוריה חוזרת כבר אמרנו?

 (באדיבות ארכיון המדינה)
(באדיבות ארכיון המדינה)

אולי בכדי להגיע להילולה היה צריך להגיע מצוידים בכרטיסים, אך בניגוד לשנת תשפ"ג, אוכל כן הוגש באיזור ציון הרשב"י.

 (באדיבות ארכיון המדינה)
(באדיבות ארכיון המדינה)

וכאן ניתן לראות את כללי טקס החלקה על ההר בל"ג בעומר - או כפי שכונה אז 'הטכס':

 (באדיבות ארכיון המדינה)
(באדיבות ארכיון המדינה)

בוועדה בירכו את משרד הדתות על השינויים שכן בוצעו על ההר במירון - אך הביעו תקווה לשינויים נוספים באיזור.

 (באדיבות ארכיון המדינה)
(באדיבות ארכיון המדינה)

יחד עם זאת, הוועדה לא ראתה לנכון לטפל בכל הליקויים לאותה השנה - וחלק סבל דיחוי של שנה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

 (באדיבות ארכיון המדינה)
(באדיבות ארכיון המדינה)

מירון תשל"ג

מירון שנת תשל"ג היה עמוס משתתפים ואוכל רב. הדבר גרר טורי ביקורת נוקבים, עיתון 'הארץ' בראשם. לצד זאת, ניתן לראות כתבה שפורסמה בעניין בעיית השחיטה על ההר.

בכתבה שמצא ארכיון המדינה, ניתן לראות כי בשל אי הקפדה על כללי בריאות בסיסיים, מתוך רבבות העולם 600 בני אדם לקו בהרעלה.

 (באדיבות ארכיון המדינה)
(באדיבות ארכיון המדינה)

בכלי התקשורת דווח על כ-30 אלף בני אדם שביקרו את ההר. הנתון נכון לשנים אלו היה גבוה במיוחד - זאת למרות שביחס לשנת תשפ"ב למשל, מדובר במספר נמוך. אבל איך אומרים? גדלנו והתבגרנו.

 (באדיבות ארכיון המדינה)
(באדיבות ארכיון המדינה)

הרעלות מזון, צפיפות ודוחף היו רק חלק מהאווירה במירון במשך עשרות שנים - עד לאסון הנורא בשנה שעברה. נתפלל כי זכותו של רבי שמעון תגן על העולים להר השנה ובכל שנה ושנה.