אאא

פרק א': באביב תשפ"א לקראת הילולת התנא 'רבי מאיר בעל הנס' פרסמנו סדרת מאמרים אודות קדושתו וקברו בטבריה.

בין הדברים צטטנו מדרש בו נכתב סיפור מבהיל על רבי מאיר שחשש שחטא, מפני שלאחר שהשתכר טענה לו אשה שהיא מכירה סימנים בגופו. רבי מאיר נרעש וביקש תשובה, וציווה לשני גברתנים לקחתו ליער, ואם יטרפוהו חיות רעות ליקח את עצמותיו כדי לקוברו כבעל תשובה.

אכן לקחוהו ליער שלושה ימים ולילות ולבסוף בא אריה ועקר צלע מצלעותיו, ואכל ממנו כזית. כשחזר רבי מאיר לבית, יצאת בל קול ואמרה: "רבי מאיר מזומן לחיי העולם הבא".

המדרש הובא בבתי מדרשות ב, 28-26; אוצר מדרשים ב, 278-277; בית-המדרש א', 83-81; ספר המעשיות (בגדד), צפונות, קעב-קעג ("בין שיני אריות"), והמקור הראשון למעשה זה, הוא רבינו ניסים גאון שחי לפני כ-1000 שנים, שכיהן כראש ישיבה בקירואן בספרו 'חבור יפה מהישועה' - שבמקור נכתב בערבית, ונדפס לראשונה בפירארה שי"ז, ולאחמ"כ באמסטרדם תק"ו.

מתברר שראש ישיבת 'כסא רחמים' הגר"מ מאזוז מטיל פקפוקים במעשה זו, ובשיעורו השבועי (כפי שצוטט בגליון 'בית נאמן' 309 בחוקתי כ' באייר תשפ"ב), לאחר שהקדים לומר שיש מעשים שמוגדרים כ"סיפורי סבתא" התבטא ואמר הגר"מ מאזוז: "זה סיפור אמיתי?! סיפור מזוייף!.. איך יכול להיות דבר כזה!? מאיפה המקור לסיפור הזה?.. ואולי לא כתב אותו המחבר, אלא כתב אותו מישהו אחר. אסור להאמין לכל דבר!".

כנגד דוקטור בן זמנינו שציטט את מעשה זה על התנא רבי מאיר, התבטא ואמר הגר"מ מזוז: "אין לו טיפת שכל להבין שהסיפור הזה מזוייף ולא היו דברים מעולם...מה קרה לך?!", סיים הגר"מ מאזוז את דבריו החריפים.

ספר ''חיבור יפה מהישועה'' לרבינו ניסים גאון, ירושלים תשי''ד (1954), עליו הגר''מ מאזוז העלה השערה שמעשה אחד מתוכו לא כתב אותו המחבר, אלא מישהו אחר (hebrewbooks.org)
ספר "חיבור יפה מהישועה" לרבינו ניסים גאון, ירושלים תשי"ד (1954), עליו הגר"מ מאזוז העלה השערה שמעשה אחד מתוכו לא כתב אותו המחבר, אלא מישהו אחר (hebrewbooks.org)

לעתיד לבוא בעיתו ובזמנו מדור 'היסטוריה ואקטואליה' יפרסם סדרה מעמיקה עם עשרות דוגמאות של "תלמיד טועה כתבו", שהוסיף מדיליה הוספות לדברי רבותינו ראשונים ואחרונים, כפי שטוען במקרה זה הגר"מ מאזוז ראש ישיבת 'כסא רחמים' שהעלה סברה על מעשה המובא בשמו של רבינו ניסים גאון בספרו 'חבור יפה מהישועה' ש"אולי לא כתב אותו המחבר, אלא כתב אותו מישהו אחר".

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]