עֶלְיוֹנִים שָׂשׂוּ

ה'טישים' והחידושים בחצרות הקודש בחג השבועות; מיוחד

הריצוף החדש בגור, שלושת הטישים בצאנז, הבחורים שמקשטים את ביהמ"ד סערט ויז'ניץ, החסידים שחוזרים אחרי המקווה לריקודים, וה'קידוש' שצומצם בבאיאן • 'כיכר השבת' עם כל החידושים (בארץ)

שימי שפר | כיכר השבת |
האדמו"רים מסאדיגורא, מגור, מבאיא ומצאנז (צילום: שוקי לרר, דוד ארזני ואלי סגל)

בחצרות החסידים והאדמו"רים נערכו היטב לקראת בואם של המוני החסידים שישהו בצל הרבי בחג מתן תורה, כאשר דגש מיוחד הושם השנה על נושא האירוח, בשל העובדה שהחג חל במוצאי שבת, מה שהצריך את העסקנים וראשי החצרות לדאוג לאירוח מלא עבור יומיים - שבת קודש וחג השבועות.

כידוע, בעולם החסידות רואים חשיבות רבה בהגעה אל הרבי בחג השבועות, זאת כדי לקבל את התורה בצוותא, כפי שהיה במעמד הר סיני, כאשר שיא המעמד הוא באמירת ה'אקדמות' ע"י הרבי, לצד התפילות, 'הטישים' וכמובן לימוד התורה בליל שבועות.

'כיכר השבת' בסיקור על החידושים ועל ההיערכויות בחצרות הקודש לבואם של החסידים.

גור

בחצר חסידות גור עמלו בחודשים האחרונים, ומאז חג הפסח ביתר שאת, על השלמת הריצוף החדש בהיכל בית המדרש, כולל בפרוזדורים ובתאי השירותים, זאת לקראת בואם של רבבת החסידים לשהות בצל הקודש בחג השבועות.

בחסידות אף נערכו לאירוח נשות החסידות בעזרת הנשים ולקראת החג כלל הגלריות יהיו בפעולה, כולל באגף החדש של בית המדרש בחלק הצפוני, כאשר בנוסף יפעילו בחסידות גור פינת ילדים אבודים כדי לתת מענה לאלפי הילדים בבית המדרש.

הרבי מגור (דוד ארזני)

בנושא האוכל ועריכת הסעודות, נערכו גם כן בגור מראש, כאשר מאות טונות של אוכל ושתיה הוכנו לאלפים הרבים שנרשמו מראש לאש"ל מלא לשבת ולחג השבועות.

דגש מיוחד הושם השנה על נושא הבטיחות, כאשר החסידים נקראים לשמור על המעברים פנויים בכניסות לעזרת הגברים והנשים, ולאחר התפילה אף נקראו החסידים לנקוט משנה זהירות בנושא הצפיפות בחדרי המדרגות.

יצוין כי בחסידות גור מציינים את שלושת ימי ההגבלה בכך שאלפי בחורים ואברכים יושבים בכל פינה פנויה בהיכל בית המדרש ולומדים תורה והלכה.

צאנז

בחצר חסידות צאנז ישהו אלפי החסידים בצל האדמו"ר בקרית צאנז בנתניה, כפי שהיה נהוג בחייו של הרבי ה'דברי חיים' זיע"א, שם יערוך הרבי את ה'טיש' בליל שבת שקודם הרגל.

בשבת בבוקר צפויים החסידים לחלק את הסעודה ע"י תפילת מנחה, כאשר לאחר מכן הם יטלו שוב את ידיהם לסעודה שלישית מוקדמת בשל חג מתן תורה.

בליל חג השבועות יערוך האדמו"ר את שולחנו בשעה 01:00 בלילה, במהלכו הוא יישא פלפול תורני ארוך המחבר את תחילת התורה ואת סופה, וביום החג בין תפילת שחרית למוסף, יאמר הרבי ברטט ובהתלהבות דקדושה את ה'אקדמות'.

הרבי מצאנז

לאחר התפילה יערוך הרבי 'קרעפיל טיש' (על שם מאכל קיסני גבינה), במהלכו נהוג שהחסידים אוכלים מאכל הממולא גבינה, כאשר לאחר מכן האדמו"ר נושא 'פשעטל' גג על גג במשך יותר משעה, ולאחר אכילת הסעודה, בשעות אחה"צ חוזרים החסידים לתפילת מנחה ול'טיש' נעילת החג שנמשך עד לשעה אחר צאת החג.

קרלין סטולין

בחצר חסידות קרלין סטולין שם ידעו בשנה שעברה אסון כבד וטרגדיה גדולה לאחר שקרסו הפארנצ'עס, נערכו השנה באופן שונה וחסר תקדים לקראת הגעתם של אלפי החסידים לשהות בצל הקודש.

בחסידות שכרו השנה מפיק חיצוני מיוחד אשר נתן מענה מיוחד לנושא הבטיחות בפיקוח אישי וצמוד על בניית האוהל הענק שהוקם על רחבה גדולה ברחוב האתרוג בגבעת זאב, כאשר הבניין בו אירע האסון צפוי להישאר סגור וללא שימוש כלל בימי השבת והחג.

האוהל בקרלין (באדיבות המצלם)

בנוסף, הליך הבניה וההתארגנות נעשה בליווי צמוד של אנשי המועצה המקומית, שעקבו מקרוב על שלבי ההקמה, על מנת לתת את פתרון בטוח ביותר לאלפי החסידים.

בערב החג יתקיים מעמד הכנסת ספר תורה לזכרם ולעילוי נשמתם של שלושת ההרוגים, כאשר התהלוכה המרכזית תצא מבית הכנסת, לעבר אוהל היכל התפילה החדש.

באיאן

בחצר חסידות באיאן שם עדיין עמלים על שיפוץ בניין ה'קלויז' החדש והמרכזי ברחוב מלכי ישראל בירושלים יצאו במספר הוראות להמוני החסידים הבאים לשהות בצל הקודש בחג השבועות.

בראש ובראשונה הוחלט בבאיאן כי בחורי החסידות יעמדו בעת התפילה בליל שבת אך ורק על הפארנצ'עס, כאשר בשאר התפילות הבחורים יתפללו בהיכל החדש בלבד.

צעד נוסף עליו הוחלט, הוא שהשנה, בשל העובדה שהחג חל תיכף ומייד אחרי שבת, ולא ניתן יהיה לנקות את ה'קלויז', אי לכך יוגשו מיני מזונות בלבד במהלך ה'קידושא רבא', ללא דברי מאכל נוספים כדוגמת קוגל וכו'.

האדמו"ר מבאיאן (אלי סגל)

בבאיאן הוחלט גם כן על סדר מיוחד לנשות החסידות, זאת בשל העובדה כי רק קומה אחת תיפתח לטובת הנשים, ולכן נשות החסידים בני 60 ומעלה בלבד יעמדו בצד צפון, ובצד דרום יעמדו נשות החסידים הצעירות.

בהיכל החדש, יוקצה מקום מיוחד לנערות ולבנות החסידות, כאשר הקריאה היא שלא להביא למתחם ה'קלויז' בזמן ה'טישים' בנות מתחת לגיל 12 ואף תינוקות.

סערט ויז'ניץ

בחצר חסידות סערט ויז'ניץ יחגגו החסידים בשבת הקרובה את שמחת האויפרוף לנכד האדמו"ר, כאשר לרגל השמחה צפויים החסידים מכל ריכוזי החסידות לשהות בצל הקודש בקרית ויז'ניץ בחיפה.

בחסידות נהוג שלקראת חג השבועות, בחורי החמד, הם אלו שמקשטים את היכל בית המדרש ואת מקום מושבו של האדמו"ר, כאשר השנה בשל השמחה הכפולה, אורגנו מאות מקומות אכסניה לציבור החסידים, שיהנו מאש"ל מלא.

'טיש' בסערט ויז'ניץ (אברומי ברגר)

בליל שבועות יערוך הרבי את שולחנו, ולאחר מכן החסידים ישבו ללמוד עד אור הבוקר, אז האלפים ילכו לטבול במקווה כנהוג, כשלאחר מכן נוהגים החסידים לפצוח בריקוד של שמחה במשך שעה ארוכה.

בבוקר החג הרבי יעלה לתורה, כאשר קודם לכן הוא יגיד את ה'אקדמות' ברוב עם, ובמוצאי החג יתקיים מעמד נעילת החג בשילוב שמחת ה'פארשפיל' לרגל שמחת נישואי הרבי.

ויז'ניץ

בחצר חסידות ויז'ניץ ברחוב שלמה המלך בבני ברק יגיעו החסידים לשהות בצלו של האדמו"ר, כאשר מדובר בפעם האחרונה שהחסידים יתכנסו בהיכל בית המדרש הקיים, זאת לאחר שעל פי התוכניות, מייד לאחר החג, יחלו בחסידות בביצוע עבודות הריסה לקראת בניית המרכז העולמי החדש לבית ויז'ניץ.

בליל שבת, ובליל חג השבועות יערוך הרבי את שולחנו, ובליל שבועות לפנות בוקר, לאחר הטבילה במקווה, יתקיים מעמד מעמד 'קדרותא דצפרא', בו שרים החסידים, יחד עם הרבי ניגונים הקשורים לחג, בשילוב ניגונים של הימים הנוראים.

סאדיגורה

בחצר חסידות סאדיגורה צפויים החסידים לשהות בצלו של הרבי בהיכל בית המדרש המרכזי ברחוב גוטמכר בבני ברק, שם הוכנו מקומות לטובת כלל הבאים.

בליל חג השבועות יערוך הרבי קידוש בבית המדרש, כאשר לאחר ה'טיש' החסידים אומרים בצוותא את תיקון ליל שבועות ואמירת י"ג קדישים כנהוג.

לאחר עלות השחר, ואחרי שהחסידים טבלו במקווה חוזר הרבי לבית המדרש למעמד 'קדרותא דצפרא', במהלכו הוא נושא דברות קודש לצד ריקודים של שמחה בהשתתפות החסידים.

הרבי מסאדיגורה בריקוד לכבודה של תורה (שוקי לרר)

בתפילה הרבי עולה לתורה לעליה של עשרת הדיברות, ולקראת מוצאי החג, לאחר תפילת מנחה עורך הרבי את מעמד נעילת החג בו שרים החסידים מניגוני יו"ט.

רגע יוצא דופן מתקיים במעמד במסגרתו אחד החסידים אומר את הנוסח "על ישראל הדרתו" וכו', כאשר הרבי מוחה כפיים יחד עם החסידים לצד שירת 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה', ולאחר תפילת מעריב נוהגים בסאדיגורה לערוך 'קידוש לבנה', אך אף שטרם מלאו ז' ימים שלמים כנהוג, זאת לרגל הילולת הבעל שם טוב זיע"א.

יצויין כי ביום שני יגיע הרבי לתפילה ברחבת הכותל המערבי, בליווי קבוצת חסידים.

סלאנים

בחצר חסידות סלאנים נבנה השנה לראשונה אוהל גדול במתחם הסוכה שע"י היכל בית המדרש הגדול ברחוב דורש טוב בירושלים, לטובת החסידים שיבואו לשהות בצל הקודש בחג השבועות.

באוהל נבנו למעלה מעשרים קומות פראנצ'עס, אשר שישמשו את החסידים בשבת ובחג, ואף בשבת שלאחר הרגל - אז מציינים את היווסדה של הקהילה ואת ה'יארצייט' של הרבי בעל ה'ברכת אברהם' זצוק"ל.

זוועהיל

בחצר חסידות זוועהיל ישהו מאות החסידים בהיכל בית המדרש הגדול בירושלים בראשות האדמו"ר שיערוך מעמד הכנסת ספר תורה בעיצומו של חג.

ספר התורה נכתב ע"י הרה"ח ר' יחיאל פישל דייטש, מראשי המוסדות ומי שפועל רבות לטובת הרבי והחסידים, כאשר המעמד יתקיים לאחר תפילת שחרית, קודם קריאת התורה ואמירת ה'אקדמות'.

הרבי מזוועהיל (ארי קופרשטוק)

התהלוכה תצא מבניין הישיבה, לעבר היכל בית המדרש כשמאות החסידים יצעדו ברחובה של עיר בשירה ובריקודים, כאשר לאחר התפילה יערוך הרבי 'קידושא רבא' לכבודה של תורה.

נדבורנה באניא

בחצר הקודש נאדבורנא באניא התפילות וסדרי הלימוד יתקיימו בראשות האדמו"ר בהיכל בית המדרש של החסידות ברחוב דוד 21 בירושלים.

בחסידות נהוג שהאדמו"ר קורא את נוסח ה'אקדמות' מתוך סידור 'מתוק מדבש' וסידור האר"י הקדוש בבכיות נוראות כשעיניו יורדות פלגי מים.

האדמו"ר מנדבורנה באניא (דוד ארזני)

רגע השיא בחסידות הוא בזמן תפילת שחרית, בעת אמירת 'אהבה רבה', כאשר התפילה נאמרת ע"י הרבי בהתרגשות עצומה במשך כחצי שעה, תוך שהוא דופק עם רגליו על הקרקע בהתלהבות שנשמעת ברחבי בית המדרש.

לאחר התפילה עורך הרבי קידושא רבא בשליוב מאכלי חלב, ובשעות הערב, במהלך 'טיש נעילת החג' מקריא האדמו"ר את שטר הכתובה ושטר האירוסין של עם ישראל לקב"ה כפי מנהג הצדיקים.

ביאלה בית שמש

בחסידות ביאלה בבית שמש ישא בליל החג הרה"ח רבי ישראל אשר שיינפלד שיעור מיוחד בענייני החג, כאשר בליל החג יערוך האדמו"ר את שולחנו.

החסידים מספרים כי בליל שבועות הרבי חורג ממנהגו ואינו נושא דברות קודש, זאת בשל קדושת החג ועל פי צוואת אבותיו ז"ל.

זמן קצר לפני עלות השחר יוצא הרבי מחדרו למעמד קדרותא דצפרא, בו החסידים שרים ניגוני דבקות כהכנה לקבלת התורה, ולמחרת בתפילת שחרית הנהיג האדמו"ר כי בעת פתיחת הארון והוצאת ספרי התורה, שרים החסידים את הלחן המיוחד 'הריני מקבל עלי עול מלכות שמים'.

לאחר תפילת שחרית עורך הרבי 'מילכיג טיש' (סעודה חלבית), ובשעות הערב של מוצאי החג יתקיים 'טיש נעילת החג' במהלכו אומר הרבי את י"ג ה'אני מאמין'.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר