אאא

בפרשת השבוע נקרא על אחת הטרגדיות הגדולות שקרו לעם ישראל מאז היותו לעם, ובעקבותיה הפסדנו את ההגעה אל היעד בצורתו המקורית והאידיאלית, רובם של יוצאי מצרים לא זכו להיכנס לארץ המובטחת, עם ישראל התעכב ארבעים שנה במדבר, ובעקבות זאת עד היום לא זכינו להגיע אל המנוחה ואל הנחלה.

וכל זה למה? התורה מלמדת אותנו על פרשת המרגלים, קבוצת אנשים מורמים מעם, נשיאי השבטים שנשלחו לתור את הארץ, ולמרבה הצער לא ביצעו את שליחותם כראוי, הוציאו את דיבת הארץ רעה, וחזרו אל העם עם מסרים מפחידים ומרתיעים שגרמו להם מורך ורפיון ידיים, ובכך המרידו אותם כנגד רצון הבורא להביאם אל ארץ הטובה.

השנה, בפעם הראשונה שמתי לב לדבריו המופלאים של בעל ה"כלי יקר", הוא מדקדק בלשון הכתוב שנאמר בשליחת משה את המרגלים "כולם אנשים", ומבאר הכלי יקר כי הקב"ה רמז למשה שעדיף לשלוח דווקא נשים לשליחות הזו, ולא אנשים! ומדוע? כי הנשים היו מחבבות את הארץ כמופיע במדרש ילקוט שמעוני  "יפה כוח הנשים מכוח אנשים - שהאנשים אמרו "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" והנשים אמרו "תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה" .  ועל כן נכון יותר היה  לשלוח נשים המחבבות את הארץ כי לא יספרו בגנותה.

מדהים לחשוב כי אילו היו נשלחות נשים לתפקיד הריגול, כל הטרגדיה הזו הייתה יכולה להימנע!

בשבוע שעבר הייתי שותף לאירוע היסטורי לציון חמישים שנות פעילות ועשייה של מו"ר הרב יצחק דוד גרוסמן במפעלותיו הכבירים, יובל של עשייה רוחנית וחברתית לטובת ילדים ונוער בסיכון  ולכלל החברה  הישראלית. מפעלות הרב גרוסמן חובקים עולם בתחומי החינוך, החסד והרווחה. הם מעניקים לאלפי תלמידים ותלמידות מעטפת תומכת ומלווים אותם לאורך חייהם, מעניקים להם קרקע יציבה להתמודדות והשתלבות נאותה .

במעמד שהתקיים במתחם Expo TLV בגני התערוכה בתל אביב, בהשתתפות אישי ציבור רבים, בכירי המערכת הפוליטית בישראל, ועוד,  רבים עמדו על נקודת המוצא של כל המפעל הכביר הזה, ישנם סיפורים לרוב, לאחרונה אף יצא על כך ספר מקיף ומרתק בהוצאת 'ספרייתי' של ידידי ר' יוסי גיטלר - "אור בתוך העמק". אך לאור הלימוד מפרשת השבוע אני עמדתי על נקודה שהיא בעיני לא פחות מנס!

ברור ופשוט כי אילולא הרבנית, לא היה הרב יכול ליישם את שליחות הקודש שלו בעולם, מכל הפעולות הכבירות חובקות העולם שהרב ניהל ומנהל במשך יובל השנים, לא היו יכולים לבוא לידי ביצוע אף לא עשר אחוז, לולא מסירותה המיוחדת במינה של הרבנית אסתר תחי'.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אציין כאן אנקדוטה מעניינת שתיתן לנו קצת מושג על מה מדובר. אישה צעירה, שנה אחרי החתונה מגיעה עם בעלה בעיניים עצומות אל ארץ לא זרועה, למגדל העמק. המשאית הקטנה שלקחה את הרב והרבנית בדרכם הארוכה מירושלים למגדל העמק, עצרה בתחנת ביניים. ברגע של הפוגה שואל נהג המשאית את הרבנית: האם את יודעת מה זה מגדל העמק? את יודעת לאן בעלך לוקח אותך? והנהג משיב: זה הוא גיהנום. הוא לוקח אותך לגיהינום!

והרבנית משיבה בשלוות נפש: אני אחריו! אין לי מושג אם זהו גיהינום, אך בכל מקרה בסייעתא דשמיא נהפוך את זה לגן עדן!

ובכן, אמרתי השבוע לכבוד רב כי מכל הסיפורים שסופרו, הנס הגדול בעיני הוא דווקא השידוך של הרב והרבנית, הקב"ה יושב ומזווג זיווגים. ובזכות זה יכול היה הרב ליישם את שליחותו במשך היובל שחלף. ובעז"ה ימשיך ויעצים את מילוי שליחותו בעתיד, לכל הפחות בחמישים השנים הבאות!

נתחזק כולנו בהתבוננות בחסדי השם אתנו, ובאפשרויות שהוא מעניק לנו לקיים את תפקידנו, את השליחות המדויקת והמושלמת עבורנו עם כל הכלים ועם כל היכולות, למדנו שלהחמצת השליחות כמו בחטא המרגלים, מתלווה נזק בלתי הפיך שמתמשך  לדורי דורות וכידוע "מידה טובה מרובה ממידת פורענות" נעבוד על חידוד ודיוק השליחות שלנו בעולם ונתפלל ליישמה כראוי יחד שבטי ישראל .