אלפים פוקדים הערב (רביעי) ועוד צפויים לפקוד במהלך הערב ומחר את קברו של מרן ה"אבי עזרי" לרגל יום הפטירה ה-21. מרן הרב שך זצוק"ל ביקש בצוואתו ללמוד לעילוי נשמתו "אפילו משנה אחת" והבטיח כי ימליץ טוב עבור מי שילמד.
בית החיים פוניבז', הממוקם בקצה רחוב חזון איש בבני ברק, סמוך ונראה לשכנה רמת גן, המה במהלך היממה האחרונה מאדם - אלפי אנשים שבאו להתפלל ולהשתטח על קברו של מנהיג היהדות החרדית ה"חזון איש" זצוק"ל, שיום פטירתו חל בט"ו מר-חשון.
אולם, אם ציפו מתי בית החיים הבני ברקי, למעט שקט, תקוותם צפויה להתבדות ואלפי תלמידי ומוקירי זכרו של מנהיג הציבור החרדי בארץ עד לשנת תשס"ב, מרן הרב שך זצוק"ל יפקדו את ציונו במהלך שעות הלילה ומחר - ט"ז מרחשון.
בהיכלי הישיבות צפויים להימסר שיחות לזכרו של ראש הישיבה, אשר מרבית מוסרי השיחות - ראשי הישיבות והמשגיחים בהיכלי התורה כיום, נמנים עם תלמידיו ואף זכו לשמוע ממנו שיעורים ושיחות עת כיהן כראש ישיבת פוניבז'.
הרב שך נולד בעיירה וואלבויניק שבליטא, להוריו רבי עזריאל שך ואמו הרבנית בת שבע. כאשר היה ילד רך בשנים, אירע מעשה וקבוצת צוענים נודדים שחלפו בעיירת נעוריו, ניסו לחוטפו בליל יום הכיפורים, עת שב לביתו לבדו מבית הכנסת. קבוצת נערות שצפו בנעשה הרימו קול זעקה והניסו את החוטפים על נפשם. מרן ציין מידי שנה במוצאי יום הכיפורים את נס הצלתו על ידי שתיית 'לחיים'.
כבר מילדותו חשקה נפשו בלימוד התורה וכאשר היה בן 10 שנים בלבד, הלך הילד, אלעזר מנחם שך לבדו לישיבה בעיירה פוניבז'. בהמשך עבר לישיבת 'כנסת ישראל' שם למד מפי ה'אלתער' מסלבודקא - הגאון רבי נתן צבי פינקל אותו החשיב לרבו.
במהלך מלחמת עולם הראשונה, שב הרב שך לביתו בוואלבויניק והתאחד עם בני משפחתו אותם לא פגש במשך 5 שנים. כשנה לאחר מכן עזב הרב שך את ביתו בשנית על מנת ללמוד בישיבת סלוצק.
בתקופה זאת, שקע בלימוד התורה כשהוא מסתתר מאימת המלחמה העולמית שהשתוללה ברחבי אירופה, כאשר הוא סובל מתנאי דחק עצומים ולגופו חולצה אחת יחידה. במשך שנה וחצי הוא לא יכל אף להסתפר.
כעבור תקופה, הוזמן 'המתמיד מוואלבויניק' לביתו של גאון ישראל מרן רבי איסר זלמן מלצר, שם דאג לו הגרא"ז כאילו היה בנו. לאחר תקופה קצרה, שידך לו מארחו את אחייניתו - הרבנית גוטל גילמובסקי לאשה.
כשנתיים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, הצליח הרב שך להימלט מאירופה הבוערת יחד עם משפחתו והוא השתכן בירושלים, סמוך לבית דודו - מאמצו, הגאון רבי איסר זלמן מלצר.
לאחר תקופה קצרה, התמנה למגיד שיעור בישיבת 'היישוב החדש' בתל אביב - מינוי שגרר את מעברו לתל אביב בסמיכות לישיבה. לאחר תקופה קצרה, פסק הרב שך מללמד בישיבת היישוב החדש בעקבות הוראתו המפורשת של גדול הדור דאז - מרן החזון איש.
בשנת תשי"ב, כ-10 שנים לאחר שעלה לארץ ישראל, ביקש ממנו הרב מפוניבז' רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל ללמד בישיבת פוניבז' בבני ברק לצד ראשי הישיבה הוותיקים הגר"ש רוזובסקי והגר"ד פוברסקי. הרב שך נענה להצעה ושימש כראש ישיבה עד יום מותו.
התמדתו וגאונותו התפרסמו בארץ ובעולם, ועם פטירת הסטייפעלער - הגאון רבי ישראל יעקב קנייבסקי, החל הרב לשמש כמנהיג הציבור החרדי בארץ. הרב שך הקים את מפלגת דגל התורה בעקבות חילוקי דעות קשים שהיו לו עם המפלגה הוותיקה - אגודת ישראל.
מנהיגותו והנהגתו של הרב שך לא היתה סוגה בשושנים, והוא ידע מאבקים מרים. המפורסם שבהם היה מאבקו הבלתי מתפשר בחסידות חב"ד ובעומד בראשה הרבי מליובאוויטש זי"ע. הרב שך החרים את רבה של בני ברק שנמנה עם חסידיו של הרבי מליובאוויטש ואף קרא לתלמידיו בישיבה שלא לאכול מאכלים בכשרותו. חרם שנמשך שנים רבות עד פטירתו.
נאומו הפוליטי והמפורסם ביותר כונה "נאום השפנים", ובו הורה הרב שך למנהיגות הפוליטית הליטאית במפלגת דגל התורה שלא ללכת עם השמאל הישראלי היות ואצלם "מגדלים שפנים וחזירים". עד היום מפלגת יהדות התורה מבכרת ללכת עם הימין והמסורתיים בכל פעם שהדבר מתאפשר - בעקבות נאומו הכואב והמרגש.
הוראתו הציבורית - הפוליטית האחרונה של הרב שך, היתה תמיכה בבנימין נתניהו לראשות הממשלה בבחירות הישירות שנערכו לראשונה בשנת תשנ"ו (1996) לצד ההצבעה למפלגת דגל התורה שהתחברה יחד עם אגודת ישראל. באותן בחירות, ניצח הפוליטיקאי הצעיר בנימין נתניהו את יריבו המנוסה והוותיק שמעון פרס.
במשך שנותיו האחרונות מיעט הרב שך לצאת מביתו עקב מצבו הרפואי וחולשתו הרבה. בליל יום שישי, ט"ז מרחשון תשס"ב, חלה הידרדרות קשה במצבו והוא נפטר כשהוא מוקף בתלמידיו ששהו לצידו בשעותיו האחרונות.
הלוויתו התקיימה למחרת, ביום שישי והוא נטמן בבית החיים פוניבז' בבני ברק. מידי שנה, ביום הפטירה, עולים אלפים מתלמידיו ומעריציו לקברו ע"מ להתפלל ולבקש על ישועות הכלל והפרט.
בבית החיים פוניבז' נערכים מידי שנה לקליטת אלפי המתפללים ומציבים במקום תאורה וכסאות עבור המתפללים הרבים הפוקדים את ציונו של המנהיג הליטאי הנערץ.