פרק ב': אחד מגדולי העסקנים של 'אגודת ישראל' בכלל וחסידות גור בפרט, היה רבי מנחם מנדל הלוי קמינר, שנולד בשנת תרכ"ג (1863) בעיר חנצ'ין בדרום פולין, תשיעי במספר למשפחה בת 12 ילדים. יחוסו היה למעלה בקודש לגדולי תורה מובהקים בדורות עברו.
רבי מנדל היה גיסו של הרבי מגור כ"ק ה"שפת אמת", ודודו של כ"ק ה'אמרי אמת', לאחר שאביו הלמדן והעשיר רבי יהודה השיא את בתו הגדולה יוכבד רבקה, לרבי יהודה אריה אלתר מגור, לימים בעל ה"שפת אמת".
רבי יודל עצמו עוד טרם לקח לחתן את מי שפורסם לימים כבעל ה"שפת אמת", ירש את חמיו רבי משה חיים רוטנברג שהיה אחיו הצעיר של הרבי הראשון מגור, רבי יצחק מאיר אלתר בעל ה"חידושי הרים".
אחד מפעולותיו של רבי מנדל קמינר היה להקים עיתון חרדי ביידיש כדי להילחם עם החופשים הציונים. כך עיתון הצפירה מתאריך 16 במאי 1913 למניינם דווח בלעג על קבוצת יהודים אדוקים שהקימה עיתון יומי בורשא בשם "דער יוד".
כ"ק הרבי הרה"צ רמ"מ מליובאוויטש זי"ע הזכיר את רבי מנדל קמינר לאחר שהתארח אצל אביו שכבדו והושיבו בראש השולחן, ודיבר עמו בלימוד (בתרגום מיידיש):
"זה היה בתחילת מלחמה העולם הראשונה, נגזרו גזירות ע"י הצאר ואביו, ניקולאי ניקולאייביץ'. היתה מלחמה בין הגרמנים לרוסים, והעלילו על היהודים שהם תומכים בגרמנים, מה שהוביל לגירוש יהודים מווארשה. יהודים הגיעו ליקטרינוסלב, העיר שבה משפחתנו התגוררה. הייתי ילד בזמנו ועסוק מאוד בלימודים בחדר. ובשבת ראיתי איך אבי כיבד יהודי מסוים והושיב אותו בראש השולחן, על אף נוכחותם של מספר חסידים. הוא כיבד אותו במאוד ודיבר איתו במילי דאורייתא ועוד עניינים".
הרבי הגרמ"מ הצעיר התבייש לשאול את אביו מיהו האיש, אולם אמו (הרבנית חנה), ספרה לו שהיהודי הנ"ל הוא גיסו של הרבי מגור:
"האיש דיבר באידיש משונה שלא הבנתי - במקום קמץ אמר פתח, ובמקום פתח אמר קמץ. אך כיוון שאבא כיבד אותו כל כך והושיבו הראש השולחן, רציתי לדעת מיהו. בזמנו התייראתי מלשאול את אבי בעניינים כאלה, אז הלכתי לשאול את אמי מיהו היהודי הזה שאבא מכבד כל כך. אמי אמרה לי שעליי לדעת שזהו גיסו של הרבי מגור, ושמו ר' מנחם מנדל קמינר. הוא הגיע מפולין, מקום מושבו, ובשבת הגיע לבקר אותנו בביתנו. והמעשה נשמר בזכרוני". (שיחות קודש תשל"ז א ניו יורק תשמו עמ' 525)
רבי מנדל היה עסקן גדול, ועמד בראש הלשכה הראשית של 'אגודת ישראל' בין שתי המלחמות. מי שמזכיר אותו בערגה הוא הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין שכתב בחורף תרפ"ט מספר שנים לאחר שרבי מנדל עזב את משרתו: "זכורני ימים מקדם עת אשר עמד בראש התנועה ידידינו הר' מענדל קאמינער נ"י והאגודה הייתה בעלת תנועה חיה..."
מכתב מרתק שהובא חלקית בספר 'ראש גולת אריאל' (ירושלים תשנ"ה) שנכתב כנראה בקיץ תר"פ (1920) כתב הרבי מגור לאחיינו רבי מנדל שכנראה סילק משורות 'אגודת ישראל' איש חסידות יריבה, ודודו הרבי מגור לא אהב זאת: "ה'... נתרחק מהאגודה, ולמה כן? האגודה היא לרחק מי שאינו שומר דת, אבל לא מאנשים יראים וחרדים יהיה מאיזה מין חסידים שיהיה ואפילו ממתנגדים"[1].
אחד מהפולמוסים שנשמר לנו מכתביו של רבי מנדל קמינר, הוא מכתב שכתב לכ"ק הרבי מליובאוויטש רבי יוסף יצחק שניאורסון, ממנו אנו למדים על השקפתה של חסידות חב"ד שבאותם השנים הייתה קרובה לחסידות סאטמר ומונקאטש.
חומר יקר מפנינים הוא תשובתו המפורטת של רבי מנדל קמינר לרבי הריי"צ, ממנו אנו למדים השקפה חרדית אגודאית מהי בכל היחס של הציונים, 'מזרחי', סאטמר ש'אגודה' הייתה ביניהם.
את המכתב המלא הביא יצחק אלפסי בספר 'החסידות ושיבת ציון', והוא לא פורסם בספרות חב"ד הרשמית בהוראת הרבי זי"ע חתנו של הרבי הריי"צ, ובפרקים הבאים אנו נפרסמו כאן.
להרחבה ועיון נוסף:
'החסידות ושיבת ציון', (תל אביב תשמ"ו 1986), אלפסי יצחק.
"רבי מנדל קמינר ספר הזיכרון והצאצאים" (ירושלים תשע"ז), ישראל נתנאל רובין.
עיתון "דער יוד".
'שיחות קודש' תשל"ז א (ניו יורק תשמ"ו).
•
[1] לא המדובר על חסיד אלכסנדר (שבאותם השנים היו שרויים במתח רב, שפעמים הגיע לאלימות), שכן הללו באותם השנים היו בתנועת "המזרחי".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com