אמא, שימי לב! מחוות חשובות לזהות התינוק שלך

השגיאה הנפוצה מעצם היותנו הורים החפצים בילד מוצלח היא הצפייה הדרוכה להישגיו והבעת אכזבה כאשר אינה מתממשת, מחוות לתינוק יכולות להשפיע על הצלחותיו או כישלונותיו בעתיד, מחוות יכולות להיות קריטיות בהתפתחות הזהות של ילדינו

יערית אלבז | כיכר השבת |
תינוקות, ילדים, נוער מתגבר וכן הלאה. אלו הם שלבי ההתפתחות באדם, לקשר ההורי יש משמעות חזקה מאד להתפתחות הילד גם במחוות ספונטניות להתנהוגותו, מסתבר שהכל מתחיל ממש שם, בפרטים הקטנים.

דונלד ויניקוט פסיכיאטר ורופא ילדים, פיתח את הטיפול הפסיכולוגי בילדים באמצעות טיפול במשחק לטענתו מחוות תינוק חשובות להתפתחות הזהות שלו בכל אחד משלבי הגדילה ומתחילות עוד מהיותו יונק, ההורה צריך "להמשיך" את המחוות של התינוק ולהפוך אותם לבעלי משמעות.

לדוגמה תינוק שמחייך, לתת הד לחיוך ולרצון שלו ליצור קשר, תינוק שמסב את פניו, לתת הד לאי שביעות הרצון שלו וכד' תינוק שבוכה לתת הד ליחס שניתן לו וכן הלאה.

היחס למחוות הולך ומשתנה בהתאם לגילו של הילד בתקופת הילדות, המחוות יכולות להיות סלקטיביות, ההורה מתייחס ונותן מקום רק למה שהוא עצמו מעריך, מה שנתפס אצלו כראוי להערכה לעומת מה שנראה ונשמע לו מובן הוא לא יתפעל או יביע מחווה כלשהי, ההורה בעצם שיקף וקיבל את כל החלקים של הילד והתייחס רק למה שהוא עצמו מעריך, אוהב ומכיל.

לדוג' הורה שאינו אוהב מתמטיקה הוא לא יחווה מקום וביטוי לעודד את בנו בתחום, הורה שחובב שחיה יעודד את כישורי בנו בתחום, הורה שציפה שבנו יהיה מוכשר בטיסנאות לא יעריך את כישוריו במוזיקה.

התנהגות ההורה מובילה לכשל בהתייחסות לביטויים משמעותיים יותר בנפש הילד, לא רק לכישרונות שלו אלה גם לביטוי העצמי והערך שלו כלפי הסביבה.

הסיבה להתנהגות ההורה בדרך זו היא שיש דברים שקשים לו עצמו ולכן השגיאה הנפוצה מעצם היותנו הורים החפצים בילד מוצלח, היא הצפיה הדרוכה להישגיו והבעת אכזה כאשר אינה מתממשת.

אבא שקשה לו עם החלקים הרכים והעדינים שלו עצמו, מצפה מהילד שלו להיות "גברי" ומאצ'ו.

אמא שקשה לה עם מידת הכעס, מגיבה בתוקפנות כשכועסים עליה, או בנטישה.

הורה שקשה לו עם ביקורת, מגיב בהתעלמות וכן הלאה.

כך לומד הילד שיש חלקים של הנפש, שמותר לתת להם מקום, ויש חלקים שצריך להחביא ולהדחיק. יש חלקים שצריך לקטוע מתוך עצמו, כי מגיבים אליהם בהתעלמות, נטישה,תוקפנות או לעג.

הוא מאבד את הרצון האמתי שלו. הוא מתרגל לפעול על פי הציפיות של הסביבה ולעיתים כל חייו מבוססים על כך, העצמי המזויף תופס מקום נרחב באישיות וכתוצאה מכך הוא הופך להיות אדם שפועל על אוטומט, וחווה דיכאון סמוי כתוצאה מהדחקה כרונית.

בעצם התוצאה העגומה שמתקבלת, הילד מפתח זהות שונה ממה שהוא באמת יכול לבטא והחלקים האמתיים בנפשו נדחקים לפינה ואותם תופסים כמקום קבע התכונות השקריות,

לכן, ככל שנהיה מודעים למחוות ולתגובות שלנו כהורים כל מעשה דיבור והבעת רגש של ילדינו, נגיב בהתאם ובמלא תשומת הלב ונחזק את האני האמיתי שלהם שעל ידי כך יוכלו להקנות להם דימוי וערך בצורה בריאה ונכונה ולהקל מעליהם את ההשתלבות וההתמודדות במעגל החיים.

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית