
דמיינו שאתם יושבים בחדר עם התינוק שלכם, וברקע מתנגן שיר בשפה זרה - נניח, סינית או צ'כית. האוזן שלכם שומעת בליל של הברות דומות, אבל המוח של התינוק שלכם? הוא כרגע מריץ ניתוח אקוסטי ברמה של אולפן הקלטות משוכלל.
מסתבר שבחודשים הראשונים לחייהם, תינוקות הם "אזרחי העולם" (Citizens of the World). יש להם יכולת שמיעה פנומנלית שמאפשרת להם להבחין בין כל הצלילים הקיימים בכל השפות בעולם. אבל יש לזה קאץ': הכוח הזה מגיע עם תאריך תפוגה - יום הולדת שנה.
המרגל הקטן ששומע הכל
החוקרת ג'נט ורקר (Janet Werker) מאוניברסיטת קולומביה הבריטית רצתה לדעת מה באמת עובר לתינוקות בראש. מכיוון שתינוק בן חצי שנה לא יכול להגיד "סליחה, זה היה 'D' גרוני", היא השתמשה בשיטה מבריקה: "מבחן סיבוב הראש".
זה עובד ככה: מושיבים תינוק בחדר אקוסטי ומשמיעים לו רצף של צלילים, למשל "בא... בא... בא...". המדענים "אלפו" את התינוק כך שברגע שהצליל משתנה (למשל ל-"פא!"), נדלקת בצד קופסה עם דובון רוקד. התינוק מהר מאוד לומד את הקשר: שמעת שינוי? תסתכל הצידה ותקבל פרס ויזואלי.
כאן קרה הקסם: כשהחוקרים השמיעו לתינוקות צלילים דקים מאוד מהינדי או מאינדיאנית (צלילים שלא קיימים בעברית או באנגלית), התינוקות סובבו את הראש בציפייה עוד לפני שהדובון נדלק. הם שמעו את ההבדל בקלות. ההורים שלהם, שישבו באותו חדר, לא הנידו עפעף. מבחינת המבוגרים, הצליל לא השתנה בכלל.
המוח מבצע "ניקוי אורוות"
אז למה אנחנו, המבוגרים, הפכנו ל"חירשים" לצלילים האלה? התשובה היא יעילות. המוח של התינוק הוא מכונה שנועדה ללמוד, אבל הוא לא יכול להישאר "פתוח" לנצח.
בסביבות גיל 10 חודשים עד שנה, המוח מבצע תהליך שנקרא "גיזום סינפטי" (Synaptic Pruning). הוא מבין שהוא חי בישראל, ושצלילים מהינדי או מקוריאנית לא עוזרים לו להשיג במבה או חיבוק מאמא. לכן, המוח פשוט "גוזם" את הקשרים העצביים המיותרים האלה כדי להתמקד ולהתחזק בשפת האם.
פרופ' פטרישיה קוהל (Patricia Kuhl) מאוניברסיטת וושינגטון הוכיחה באמצעות סריקות מוחיות (MEG) שדווקא התינוקות ש"איבדו" את היכולת לשמוע שפות זרות הכי מהר, היו אלו שפיתחו אוצר מילים גדול יותר בשפת האם שלהם בגיל שנתיים. המוח מוותר על "הכל" כדי להצטיין ב"משהו".
האם אפשר לשמר את "כוח העל"?
הורים רבים שואלים: "אז אם אשים לו יוטיוב בסינית הוא יישאר גאון שפות?". התשובה של המדע מפתיעה: לא. במחקרים של קוהל התברר שתינוקות לא לומדים צלילים ממסכים או מהקלטות. הם צריכים אינטראקציה חברתית. רק כשישב מולם אדם חי, יצר קשר עין ודיבר אליהם, המוח שלהם החליט ששווה "לשמור" את החיווט של השפה הזרה.
מסקנה: התינוק שלכם הוא לא רק חמוד, הוא מנתח נתונים מתוחכם שמחליט מדי יום אילו יכולות לשמור ואילו לזרוק לפח, הכל כדי להבין אתכם טוב יותר. אז דברו איתם, שירו להם - האוזן שלהם היא כרגע המכשיר הכי רגיש בעולם.





















0 תגובות