נודר/נודרת: למה כדאי לוותר על הנדרים?

כדי להביע משהו בצורה חד משמעית, או להוכיח את אמיתותו של דבר מבויים הם משתמשים במילה נודר/ נודרת, למשל: זו השמלה הכי יפה שקנית, נודרת! ויש המהדרים להכפיל את האות האחרונה כך: נודררררררררררררררר. אז מעבר לסלנג העכשווי, מה עומד מאחורי עניין הנדר?

בפרשתנו, מובא עניין הנדרים והלכותיהם:

בני-ישראל עומדים ערב הכניסה לארץ-ישראל, ואז מוסר משה לראשי המטות את פרשת הנדרים ודרכי הפרתם. מה הקשר בין הכניסה לארץ לבין הפרת הנדרים, ולמה דווקא קודם הכניסה לארץ יש צורך לצוות את בני-ישראל על עניין הנדרים?

בעניין הנדרים מצאנו מאמרי חז"ל סותרים. מצד אחד, נדרים עניינם שלילי: "לא דייך מה שאסרה לך התורה, אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים?!". ומצד שני אמרו רז"ל: "נדרים – סייג לפרישות"; כלומר, הם מסייעים לאדם להתקדש ולפרוש מתאוות העולם הזה. אז מה עדיך, לנדור (כדי לקיים בוודאות) או לא לנדור (כי זה הרחבת עולם האיסורים)?

התשובה לכך, תלויה בצורך של האדם ובפוזיציה הנוכחית שלו:

כאשר מדובר ביהודי המתנהג בדרך טובה וישרה, עליו אמרו "דייך מה שאסרה לך התורה", ואף אסור לו לנדור, מכיוון שהנדרים מונעים אותו לעסוק בדברים הגשמיים; לעומת זאת, מי שהתנהגותו אינה כראוי ויש חשש שהדברים הגשמיים ידרדרו אותו למעשים אסורים – עליו אמרו "נדרים סייג לפרישות", ועליו לפרוש קצת מגשמיות העולם הזה כדי להציב את עצמו במקום רוחני גבוה יותר.

כלומר, הנדר הוא לא התכלית אלא כלי "להידוק החגורה" מבחינה רוחנית. זו גם הסיבה שפרשה זו נאמרת לבני ישראל ערב הכניסה לארץ.

כשהיו במדבר, לא היו להם אתגרים פיזיים וגשמיים. האוכל ירד מהשמיים בצורת מן, ארה של מרים ליווה אותם כל הדרך ובנושף לשתיה היו למים סגולה מרפאת כך שגם כרטיס קופת חולים לא צריך, העננים יישרו להם את הדרך, גיהצו את בגדיהם וכיבסו אותם (ולפי המדרש היו אף גדלים עימם) אז לא היה מינוס בעקבות שופינג קיצוני, ובקיצור- הכל היה רוחני ושמיימי ומימלא לא היה צורך בנדרים שיגדירו את גבולות הגזרה של האדם.

אך הכניסה לארץ מביאה איתה תקופה חדשה: של גשמיות, של התעסקות בענייני חומר, של פרנסה, כסף, עבודת כפיים. כאן בקלות עולמו הרוחני של אדם מסוגל להדחק לפינה להצטמצם ואולי להיעלם לגמרי.. יתכן שירצו להפוך ל"יהודי חדש".
לכן באה התורה ומלמדת את פרשת הנדרים, ערב הכניסה לארץ

מה שעוד מעניין זה שרוב ההלכות בעניין נסובות סביב.. הפרת הנדרים, וכיצד עושים זאת בצורה מותרת. אז מה קורה כאן?? כן נדרים או לא נדרים? מותר או אסור? רצוי או דחוי?

מסבירה תורת החסידות, שתכלית עבודתנו בעולם היא להתעלות בעבודה רוחנית לאו דווקא על ידי נדרים. כשנכנסים לארץ זה כביכול איום על עבודת ה' שלנו כי המון הסחות והפרעות מונעות מאיתנו להצמד לדרך הרוחנית. בדור הזה, זה אפילו יותר קשה, כשהמציאות מסביב חודרת אליך דרך טכנולוגיות מתקדמות וגם אם אתה לא רודף אחריה- היא רודפת אחריך.

הדרך היחידה לא להכנס למקום מבוהל ומתגונן עד כדי הזדקקות לנדרים כדי לשמור על הרוחניות והקדושה היא- לרתום את כל ענייני החומריות והעולם הזה- לקדושה, ולעבודת השם.

בפרשת הנדרים נאמר- "לא יחל דברו", כלומר, "לא יעשה דבריו חולין". כאן למדנו שדרך העבודה בתוך העולם הזה היא לפעול שגם הדברים הגשמיים לא יהיו 'חולין', אלא יתקדשו ויתעלו .יש כאן לא רק ציווי והוראה, אלא גם נתינת כוח, שכל יהודי, גם מי שדרגתו הרוחנית נמוכה, יוכל לקדש את חייו הגשמיים ולעשות לקב"ה דירה כאן, בעולם הזה הגשמי והתחתון. ולא חייבים לנדור, מספיק להבטיח..

(מבוסס על שיחה מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יג, עמ' 107)

שבת שלום ומבורך!