יום הזיכרון לחללי צה"ל: איש העסקים אבי כץ, מייסד ויו"ר 'קופיקס', חושף הבוקר (רביעי) בעיתון 'כלכליסט' סיפור מעניין מתקופת מלחמת שלום הגליל בשנת 1982 שהתרחש עם הרבנית תמר שטיינמן ע"ה רעייתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן.
"זה היה בששנת 82', מבצע שלום הגליל. בשמונת החודשים הראשונים של המלחמה שירתתי בשריון בקו הראשון. אין כמעט דבר רע שלא קרה לחברים שלי. מסביבי נפצעו, נהרגו, נשרפו לי מול העיניים", מספר כץ. "הייתי ילד חרדי יתום מאב, שהתגייס לצבא. אחרי שמונה חודשים יצאתי הביתה לבני ברק לחופשה, לבקר חבר שנפצע קשה ושכב אז בבית חולים ולנסוע להלוויה של חבר שנפל".
כץ ממשיך ומספר כי אחרי שביקר אצל אמו האלמנה, המתין בתחנת האוטובוסים בפינת הרחובות חזון איש ורבי עקיבא בכדי לנסוע ללוויה. "תחנת האוטובוס שקיימת עד היום, הייתה ליד בית אמי וגם ליד הבית שבו מתגורר עד היוםהרב אהרון שייטנמן שיחיה, מנהיג הציבור הליטאי, שכבר אז היה ראש ישיבה בישיבת פוניבז'".
"עדמתי בתחנה, התחושה היתה קשה. הלב כבד - בין ביקור אצל פצוע ללוויה, ובדרך לחזית, והיה קשה להיפרד מאמא. אני מניח שארשת פניי הביעה את מה שהרגשתי", הוא מספר. "פתאום יצאה מהבית הרבנית תמר שטיינמן ע"ה, אשתו של הרב שטיינמן. הכרנו היטב. היא היתה חברה של אמי המנוחה, שאותה לא נטשה גם ברגעים הקשים של אלמנותה. גם כאשר התפרסם בעלה. אישה נמוכת קומה, מאירת פנים".
"היא ניגשה אליי ועיניה אורו: 'אביל'ה מה נשמע?', לא הסתרתי את העצב הגדול שהייתי שרוי בו. סיפרתי לה מאין באתי ולאן אני הולך. הרבנית התמתחה במלוא קומתה, הושיטה את ידיה אל פניי וליטפה אותי. 'הכל יהיה בסדר אביל'ה, אתה תראה, הכל יהיה בסדר. אם ירצה השם, תחזור בשלום', היא אמרה, ושוב לטפה אותי", משחזר כץ. "לא היה לה חשוב שום דבר. לא גובהי והמראה המוזר שלי במדים, לא מעמדה כרבנית שכבר הייתה ידועה בעיר ובציבור החרדי. היא ראתה חייל יהודי כאוב".
"אחרי שנפרדנו יצאתי ללוויה ומשם חזרתי ללבנון לשישה חודשים נוספים בקו הראשון. החום של הליטוף של הרבנית שטיינמן וההבטחה שלה שיהיה בסדר הלכו איתי שישה חודשים, עד שחזרתי הביתה מלבנון".
כץ מסיים וכותב: "לימים כשהלכה הרבנית לעולמה באתי אל הרב שטיינמן לניחום אבלים. לפני שקמתי ללכת, מי שהגיע איתי סיפר את הסיפור לרב שטיינמן. הרב הקשיש פרץ בבכי ולא נרגע דקות ארוכות".
הצגת כל התגובות