כמה החייאות מצליחות בישראל?

על פי המחקר של החוקרת פרופ' שרון עינב, מומחית להרדמה ולטיפול נמרץ ויו"ר האיגוד הישראלי להחייאה, ד"ר גרי גינזברג וג'רמי דרק, רק 6% מהנפגעים שרדו את ההחייאה ושוחררו לביתם לאחר אשפוז בבית החולים. מתוכם, רק 3% נותרו ללא נזק מוחי משמעותי.

החוקרים בדקו 3,355 מקרים של החייאה שלא בשל טראומה שבוצעו במחוז ירושלים בין השנים 2005 ל-2010.

על פי המחקר, ארבע הדקות הראשונות לאחר ההתמוטטות הן הקריטיות. אם לא תבוצע החייאה בדקות אלה, עולה משמעותית הסיכון לנזק מוחי בלתי הפיך, וממילא סיכויי ההישרדות צונחים דרמטית.

לדברי החוקרים, זו הסיבה לחשיבות בביצוע החייאה על ידי עוברי אורח עוד לפני הגעת הכוחות.

בנוסף, על פי המחקר, עד 90% ממקרי המוות הפתאומי בילדים נגרמים בשל הפסקת נשימה, והמומחים מעריכים כי ניתן היה להציל את רובם באמצעות החייאה פשוטה על ידי עוברי אורח שלא היו מחכים להגעת כוחות ההצלה.

לדברי החוקרים, צוותי הרפואה מיומנים, אך הדקות עד להגעת האמבולנס הן קריטיות. לדבריהם, כל אדם צריך לדעת לבצע עיסוי לב למישהו שקורס, ולא לעמוד בצד.

על פי ההנחיות העדכניות, החייאה על ידי עוברי אורח מתבצעת באמצעות עיסויי לב בלבד ללא הנשמה, זאת כדי למנוע הדבקה במחלות ומשום שיעילות ההחייאה נמצאה טובה גם באמצעות עיסויים בלבד, עד להגעת הצוות הרפואי.