מחקר מרתק מגלה

למה יש לנו נטייה לשפוט אחרים בשלילה ואת עצמנו לטובה?

מחקר חדש מגלה כיצד התפיסה ש"מידה כנגד מידה" פועלת לטובתנו מצד אחד אך נגד אחרים מצד שני |  מהם השיפוטים החברתיים הנגרמים בעקבות תפיסה זו, ומה השפעתה על תפיסת צדק ופסיכולוגיה בין-תרבותית (פסיכולוגיה)

| כיכר השבת |
המנגנון של השפיטה עובד לטובתנו ולרעת אחרים (צילום: Shutterstock)

מחקר חדש ומעניין שפורסם ב-1 במאי על ידי האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה בכתב העת Psychology of Religion and Spirituality העלה כי רוב האנשים מאמינים שהעולם פועל לטובתם - אך שופט בקפדנות אחרים.

במחקר, חוקרים ביקשו מיותר מ-2,000 אנשים מרקע דתי ומלא דתי לכתוב על חוויותיהם עם 'קארמה' - האמונה שמעשים טובים זוכים לגמול ומעשים רעים נענשים, 'מידה כנגד מידה'. מהתשובות עלה דפוס ברור:

כאשר המשתתפים כתבו על עצמם, 59% סיפרו סיפורים על קבלת תגמול עבור מעשיהם הטובים. לעומת זאת, בסיפוריהם על אחרים, 92% תיארו כיצד אסון פקד אנשים לא נאמנים, חברים שלא החזירו חובות, בריונים ועמיתים גרועים לעבודה.

"חשיבה על קארמה מאפשרת לאנשים לקחת קרדיט אישי ולחוש גאווה בדברים טובים שקורים להם, גם כאשר לא ברור בדיוק מה הם עשו כדי ליצור את התוצאה הטובה", אמרה סינדל וייט, מחברת המחקר הבכירה. "אבל היא גם מאפשרת לאנשים לראות את סבלם של אחרים כעונש מוצדק."

הטיית ייחוס והצורך בצדק

הממצאים מספקים חלון להבנת האופן שבו המוח שלנו מגבש שיפוטים על עצמנו ועל הסובבים אותנו, אמרה וייט, שמשמשת כפרופסור באוניברסיטת יורק בטורונטו החוקרת את האינטראקציה בין מניעים פסיכולוגיים לרוחניות.

"אני מאמין בתוקף במתן תרומות צדקה לנזקקים, ללא קשר לגודל התרומה", נכתב באחת התגובות האנונימיות שכתבו הנחקרים. "עשיית זאת הועילה לי מאוד ומדי פעם הובילה לכך שאנשים עשו לי טובות מבלי שביקשתי."

תגובה אחרת מספרת: "הכרתי בחור שתמיד היה גס ואכזרי לכולם; הוא מעולם לא עשה שום דבר נחמד בכל חייו. הוא אובחן עם מחלה קשה, ופשוט לא יכולתי שלא לחשוב שזו קארמה."

פטריק הק, פסיכולוג מחקר בלשכה להגנת הצרכן הפיננסי, שהתבטא בתור אדם פרטי ולא היה מעורב במחקר, מציין כי המחקר מזהה את הנטייה לראות את עצמך כראוי למזל טוב, גם בהיעדר סיבות ישירות, כסוג של "הטיית ייחוס" או "טעות הייחוס הבסיסית" - מושג שנחקר על ידי פסיכולוגים במשך עשורים.

"תיאוריית הייחוס והטיות הייחוס הן הרעיון הכללי שאנשים מייחסים דברים מסוימים שקורים להם או לאחרים באופן שגורם להם להרגיש טוב עם עצמם", אמר הק.

במובנים מסוימים, הטיית הייחוס משרתת את המטרה של קידום הערכה עצמית, מה שעוזר לאנשים להתגבר על אתגרים בחיים, אמרה וייט. אך לעתים, היא עלולה להטעות אנשים כאשר הם נכשלים בהכרה בתרומתם של אחרים להצלחתם האישית או בגורמים החיצוניים אחרים שהביאו לה.

מהצד השני של המטבע, האמונה שסבלם של אחרים הוא צורה של עונש על מעשיהם נובעת מהצורך להאמין שהעולם צודק. אמונה זו יכולה לעזור לאנשים להבין את מורכבות החיים, אמר הק.

"(העולם) מלא ברעש סטטיסטי. דברים אקראיים קורים לאנשים כל הזמן. ואנחנו יודעים ממחקרים רבים בפסיכולוגיה שאנשים מתקשים להשלים עם אקראיות בחייהם", אמר הק. "זה מאוד משכנע לרצות סיפור או הסבר מדוע דברים טובים קורים לאנשים מסוימים ומדוע דברים רעים קורים לאחרים... אני חושב שקארמה היא דרך ארוזה יפה שאולי מצאה את דרכה למחשבתם ולמערכת האמונה של רבים."

הבדלים תרבותיים

מעניין לציין כי באופן בולט, התוצאות נטו מעט אחרת בין משיבים מערביים ללא מערביים, כאשר משתתפים מהודו וסינגפור הראו פחות הטיה לטובת העצמי — ממצא שעקבי עם מחקרים קודמים.

"מצאנו דפוסים דומים מאוד בין הקשרים תרבותיים מרובים, כולל מדגמים מערביים, שבהם אנו יודעים שאנשים נוטים לחשוב על עצמם בדרכים חיוביות מוגזמות, ומדגמים ממדינות אסיה שבהן אנשים נוטים יותר להיות ביקורתיים כלפי עצמם", אמרה וייט. "אבל בכל המדינות, המשתתפים היו הרבה יותר נוטים לומר שאנשים אחרים נתקלים בעונשים קארמיים בעוד הם מקבלים תגמולים קארמיים."

השלכות רחבות יותר של המחקר

וייט אמרה שמחקרה העתידי יחקור כיצד אמונות אלה סביב קארמה משפיעות על קבלת החלטות.

"לפעמים יש הבדלים בין האמונות הדתיות שלך, מה שאנשים באמת חושבים בחיי היומיום, ואז איך הם פועלים", אמרה וייט. "יכולים להיות מצבים אחרים שבהם הם מונעים מהחוויה עצמה, והם יחשבו על קארמה בצורה שונה מאוד."

עם זאת, הטיות מונעות-אמונה יכולות להיות בעלות השלכות רחבות בעולם האמיתי, במיוחד כשמדובר בקביעת מדיניות ובמערכת המשפט שלנו, אמר הק.

לעתים קרובות, דעות קדומות חברתיות כמו גזענות ואפליה מעמדית פועלות על בסיס ההנחה שקבוצה "נחותה" הרוויחה את מעמדה על ידי התנהגות בדרך שאינה מקובלת חברתית, אמרה יודית יונג, פרופסור חבר נלווה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אמורי באטלנטה. השקפות כאלה יכולות אז להשפיע על היחס של אנשים לקבוצות אלה ועל נכונותם להציע עזרה.

בסופו של דבר, יונג, שהיא גם פסיכואנליטיקאית פעילה, אמרה שהיא מאמינה שההטיות שנחקרו משותפות לרוב האנשים. הן יכולות להיות צורה של הגנה, שמקורה בחוויות ילדות מוקדמות והצורך להרגיש בטוח.

"אני עובדת עם מטופלים רבות על (פיתוח) חמלה ותחושת אנושיות משותפת, תוך הכרה בכך שכולנו תערובת של טוב ורע", אמרה יונג. "זה עוד לפני האמונה הדתית. זאת הבנה חשובה לכל אחד כאדם".

הכתבה עניינה אותך?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות