במחקר פורץ דרך שזכה בפרס מטעם איגוד בלשנים מוביל, צוות בראשות ד"ר קני ז'ו מאוניברסיטת טקסס אסף אוסף ענק של יותר מחמישים שעות הקלטות של נביחות כלבים, תוך פילוח הצלילים ל"פונמות" ול"סילביות" שניתנים לזיהוי כלשון לכל דבר - כשפונמה הכוונה היא ליחידת הצליל הקטנה ביותר בשפה שאין לה משמעות בפני עצמה, כמו "בַּ", "דִ", "קְ", וסילבה (הברה) היא רצף של פונמות שנאמרות כיחידה אחת, לדוגמה: "שו" במילה "שולחן".
בעזרת אלגוריתמים מתקדמים וסנסורים חדשניים, הצליחו החוקרים למפות "מילים" לפי גזע, גיל ומצבים רגשיים, ולגלות שקיים מבנה לשוני קבוע שמבוסס גם על מרכיב גנטי וגם על השפעות סביבתיות.
בראיון, הסביר ד"ר ז'ו: "המטרה שלנו היא להוכיח שיש לכלבים שפה אמיתית, אולי לא מתוחכמת כמו של בני אדם - אבל כן בעלת תכונות לשוניות שניתן לפצח". שיטת המחקר כללה ניתוח דינמי של עשרות אלפי צלילים, הפרדת רעש סביבתי, והשוואה בין גזעים - בהם צ'יוואווה, שיבה אינו והאסקי סיבירי - מתוך מטרה לגלות שוני התפתחותי וקשר בין מחוות הקול לרגש ולכמות המילים בהן משתמשים כלבים שונים.
התוצאות הדגישו שגורי כלבים מגזעים שונים דומים ביותר מבחינת הצלילים, אך ככל שגדלים נוצרות אבחנות ברורות בין הגזעים. החוקרים סרטטו תבניות שמע המאפשרות להבדיל בין "נביחות רגילות", קריאות עזרה ואף מצבי לחץ וריגוש, ובנוסף הצליחו לזהות שכלבים מבוגרים, ובמיוחד מהזן האסקי, מפיקים נביחות ארוכות ומורכבות יותר, מה שמלמד על כשירות וורבלית מורכבת מהרגיל אצל כלבים.
ההשלכות טכנולוגיות של הפרויקט עצומות: פיתוח יישומי סמארטפון ותרגומונים לקול כלב יאפשרו להשיג אבחונים רפואיים מוקדמים ואף לגלות בעיות נפשיות ומתחים לפי דפוסי קול המשתנים במצבים מסוימים. במקביל, המחקר מתרחב גם לעולמות החקלאות, שם כבר מנותחים דפוסי תקשורת עדרים בפרות לרפואה מונעת.
למחקר ישנה השפעה אף מעבר לעולם המדע, חברות סטארט-אפ כגון Zoolingua פיתחו קולר חכם שמתרגם אותות קוליים לכלבים - תחום שמגלם פוטנציאל מסחרי של מאות מיליוני דולרים בשנה.
האם בשנים הקרובות נוכל "לדבר" עם כלבים? המחקר החדש הופך את המחשבה הבדיונית הזו למציאות ואולי תאפשר דיאלוג אמיתי בין אדם לבעל חיים ותלמד אותנו מעט יותר על עומק כוונת הכתוב על שלמה במלכים (א פ"ה י"ג) "וַיְדַבֵּר עַל-הַבְּהֵמָה וְעַל-הָעוֹף וְעַל-הָרֶמֶשׂ וְעַל-הַדָּגִים".
0 תגובות