ציר הרשע מתחמש

בשווי 6 מיליארד יורו: עסקת ענק בין איראן לרוסיה מטרידה את מערכת הביטחון בישראל

מסמכים שהודלפו וצהרת בכיר במשמרות המהפכה מצביעים על הסכם רחב היקף: 48 מטוסי Su-35 יימסרו מרוסיה לאיראן במהלך שלוש השנים הקרובות, תמורת כ־6 מיליארד יורו | ההסכם עלול לשנות את מאזן הכוחות האזורי ולהדאיג את מערכת הביטחון בישראל (טכנולוגיה, בעולם)

מטוס הסחוי (צילום: Doomych - סלון התעופה והחלל הבינלאומי MAKS-2009)

על פי מסמכים שהודלפו לעיתונים NEWSWEEK ו-Defense Security Asia וכן הצהרה פומבית של בכיר במשמרות המהפכה האיראניים, עלי שדמני, רכשה מ 48 מטוסי קרב מדגם Sukhoi Su-35. הבכיר הדגיש כי האספקה תתבצע בשלוש השנים הקרובות, אם כי לא ציין מועדי מסירה מדויקים.

הדלפות המסמכים מציינות כי שווי העסקה עומד על כ־שישה מיליארד יורו, כאשר האספקה מתוכננת להתבצע בין השנים 2026 ל-2028. על פי דיווחים אלה, העסקה מהווה צעד בולט בהעמקת שיתוף הפעולה האסטרטגי בין מוסקבה לטהרן — מגמה שהתגברה לאחר חתימת הסכם שותפות רחב בתחילת החודש בין שתי המדינות.

מטוס ה-Su-35, שמכונה בנאט"ו “Flanker-E”, נחשב לאחד ממטוסי הקרב הרב־תכליתיים המתקדמים המבוססים על משפחת ה-Su-27, עם מערכות חישה והגנה מתקדמות, יכולות נשיאה משמעותיות (עד כ־8 טון חימוש ב-12 נקודות תלייה) וטווח רחוק.

מהירות שיא המתקרבת ל-2.25 מאך וטווח של כ־3,600 ק"מ הופכים אותו לכלי בעל פוטנציאל לשינוי מאזן ואיום טקטי־אסטרטגי למרחב.

נוכחות מטוסים מסוג זה בחיל האוויר האיראני עשויה להקשות על שמירת היתרון האווירי האזורי שמחזיקים מדינות מסוימות באזור, ובפרט עלול להקשות על כוחות הולכים ונדרשים להגנה בענף האווירי.

גורמים במערב הביעו כבר דאגה מהעמקת התמיכה הטכנולוגית בין שני המשטרים — במיוחד על רקע בידודה הבינלאומי של מוסקווה והלחימה באוקראינה.

כיום חיל האוויר האיראני מפעיל צי מטוסים ישן יותר, שכולל בעיקר דגמים רוסיים וציוד ישן שחלקו הושג לפני עשורים. אם העסקה תאושר ותתממש, היא תייצר מהלך חמור מבחינה טכנולוגית עבור טהרן. באותו הקשר, ההסכם נחשב לחלק מסידרת מהלכים מדיניים־צבאיים שקושרות את המדינות — כל אלה מתרחשים על רקע ניסיונות רוסיה לחזק בריתות ולמצוא שווקים ושותפויות אלטרנטיביות.

ממשלת רוסיה טרם מסרה תגובה רשמית למסמכים המודלפים; מומחים צבאיים מעריכים כי אם העסקה תאושר במלואה, היא תחייב מדינות האזור וביניהן ישראל, לבחון מחדש את יכולות ההגנה האווירית והמודיעין האזורי, ולשקול צעדי תגובה מדיניים וטכנולוגיים.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (96%)

לא (4%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בבעולם: