ביטוח לאומי נדחה: ליקוי השמיעה הוכר כפגיעה בעבודה

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בית הדין לעבודה בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה נגד ביטוח לאומי והורה לו להכיר בליקוי שמיעה וטנטון כפגיעה בעבודה. השופט תומר סילורה הסתמך על ממצאי מומחה אף אוזן גרון שמונה בהליך, לפיהם בעיות השמיעה הן תוצאה של חבלת ראש שנגרמה לתובע בתאונת עבודה שאירעה ב-2015 כשנפל ממדרגות. בכך, נדחתה עמדת הביטוח הלאומי כי מדובר בתחלואה טבעית.

התובע (69) נפגע ב-2015 כשעלה עם קביים במדרגות, איבד שיווי משקל ונפל. לאחר הנפילה הוא הובהל לבית החולים בילינסון שם אותר אצלו קרע באפרכסת שנתפר בהליך ממושך. מאז התאונה הוא החל לסבול לטענתו מירידה בשמיעה, סחרחורות וטנטון.

התובע ביקש מביטוח הלאומי להכיר באירוע כתאונה עבודה ולקבוע שבעיות השמיעה שלו נחשבות אף הן לפגיעה בעבודה.

בספטמבר 2016 ביטוח לאומי קבע כי החבלה עצמה נחשבת לתאונת עבודה אך ליקוי השמיעה והטנטון לא הוכרו משום שלשיטת המוסד הם נובעים מתחלואה טבעית.

בעקבות זאת פנה התובע לבית הדין לעבודה שמינה מומחה אף אוזן גרון לבדיקת הליקויים ומשמעויותיהם. ממצאי המומחה היו כי הירידה בשמיעה והטנטון הטורדני באוזן שמאל קשורים לתאונת העבודה.

המומחה ציין כי הירידה בשמיעה היא גם תוצאה של הזדקנות אך לטעמו יש החמרה שנובעת מן התאונה. עוד הוא קבע, כי העובדה שלפני התאונה התובע לא התלונן על ליקוי כשלהו מעידה שמדובר בליקויים שקשורים לפגיעה.

אין הצדקה לסטות מחוות הדעת

הביטוח הלאומי לא השלים עם חוות הדעת וביקש מבית הדין לדחות אותה ולמנות מומחה נוסף. לאחר שהשופט תומר סילורה דחה את הבקשה, ביקש המוסד לסטות מחוות הדעת.

נטען כי המומחה התבצר בעמדתו, לא היה אובייקטיבי, לא קבע במפורש שיש קשר סיבתי בין ליקויי השמיעה לבין תאונת העבודה, התחמק ממענה לשאלות שהועברו אליו, לא תמך את עמדתו בספרות מקצועית והתעלם מפער של חודש וחצי בין מועד התאונה לבין התלונה הראשונה על אודות הטנטון.

השופט סילורה דחה את בקשת הביטוח הלאומי וקיבל את התביעה. השופט ציין כי המומחה קבע במפורש שיש קשר בין החבלה בתאונת העבודה לבין הירידה בשמיעה והטינטון. בתוך כך השופט הוסיף כי המומחה לא התעלם מפער הזמנים בין התלונה לבין התאונה אלא כתב כי בסמוך לתאונה התובע, שהתרכז בפציעה עצמה ובכאבים, היה בטוח שהטנטון יעבור והתלונן כשהבין שהתופעה נמשכת.

"קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון ולא מצאנו נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של המומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין", נכתב בפסק הדין. השופט הבהיר כי סטייה מחוות דעת של מומחה ממונה מחייבת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן – ואין כזו במקרה הנוכחי.

השופט הוסיף כי הוא דוחה את הטענה שלפיה המומחה לא היה אובייקטיבי וכתב כי לדעתו "המומחה השיב על השאלות שהופנו אליו בצורה מקצועית וראויה ואין להטיל בו דופי רק משום שדעתו איננה כשל עמדת הנתבע".

לפיכך התביעה התקבלה ונקבע כי שני הליקויים הם תוצאה של תאונת עבודה. הביטוח הלאומי חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 5,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד דרור וידוצ'ינסקי
• ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד עדי וידנה

עו"ד אופיר בן דוד עוסק/ת ב- נזיקין

** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"