בשולחן ערוך (או"ח סימן תצ"ג) נפסק בהלכות ספירת העומר: "ומי שהוא בעל ברית (הסנדק והמוהל) או מל בנו – מותר להסתפר בספירה לכבוד המילה." ובמשנה ברורה (סקי"ג) ביאר, שההיתר הוא אף ביום שלפני המילה. ואם חלה המילה בשבת – מותר להסתפר בערב שבת, ואפילו קודם חצות היום. ואם המילה חלה ביום ראשון – יש אומרים שמותר להסתפר כבר ביום שישי שלפני כן, ויש אוסרים. לכן, אם אפשר להסתפר ביום ראשון קודם הברית – אין להסתפר בערב שבת שלפניו.
ולעניין פדיון הבן, הכריעו גדולי זמננו שאין להתיר תספורת לכבודו, מאחר שלא מצאנו היתר תספורת אלא לכבוד ברית מילה בלבד.
וכן בנער בר מצוה – אף על פי שמצינו ביש"ש (סוף פרק ז' דב"ק) ובמגן אברהם (סימן רכ"ה סק"ד) שמצוה לעשות סעודה ביום שנכנס למצוות – מכל מקום אינו דומה לחתן בכמה עניינים, ולפיכך גם לעניין תספורת אין להתיר. אך אם שערותיו מגודלות ומתנוול בהן – אפשר להקל, כל זמן שהוא עדיין קטן. ויש מתירים לו להסתפר אף בו ביום. אולם לאביו ושאר בני המשפחה – ודאי שאסור להסתפר.
ובשו"ת שערי תשובה (סק"ג) כתב שמותר לחתן להסתפר בערב שבת שלפני חתונתו, וכן מותר לו לגלח שערותיו וזקנו בכל שבעת ימי המשתה. ובשו"ת אגרות משה כתב: להקל אף בקרואים לחתונה, אם ברור שלא יבואו בלא שיתגלחו – שמותר להם לגלח לכבוד שמחת חתן וכלה.
וכן חולה הנצרך לגלח שערותיו לצורך בריאותו – מותר לו בכך. וכן מי שנזדמן לפני שר או רשות שיש בה הקפדה על הופעה מסודרת – התירו לו להסתפר. וכן מי שעוסק במסחר או במלאכה, ואם לא יסתפר יהיה לו הפסד ממון – מותר לו לגלח שערו. אולם כל זה אין לעשותו בלא שאלת חכם ובלא התרת נדרים (אם נהג בזה איסור כקבלת נדר).
מנהג האר"י
ובשערי תשובה (סק"ד) הביא בשם האר"י ז"ל, שלפי מנהגו – אין להסתפר כלל בכל ימי הספירה, ואפילו אם יזדמן ברית מילה. כי לשיטתו, אין איסור התספורת מצד מנהגי אבלות, אלא מטעם סוד: שימים אלו הם ימי דינים התלויים בשערות, ולכן אין מסתפרים גם לא בעלי ברית ולא חתנים, ואף לא בל"ג בעומר, ולא בשלושת ימי ההגבלה עד ערב חג השבועות.
0 תגובות