בפרשת השבוע, פנחס, אנו עוסקים בחלוקת הארץ "על פי גורל". על עצם נוכחותו של הגורל בתורה, בנביאים ובכתובים דיברנו בכתבה הקודמת, וכעת נעסוק בחידושים ההלכתיים שנלמדו ממעשה הגורל.
את הגורל שבספר יונה כולנו מכירים, וכבר עסקנו בו. אולם יש חידוש מעניין שמביא ספר חסידים (סי' תרעט), וזה לשונו:
"בני אדם שעוברים בים, ועמדה עליהם רוח סערה לשבר הספינה או להטביעה בים, ושאר הספינות עוברות בשלום – בידוע שיש בספינה מי שחייב, ורשאים להפיל גורלות. על מי שיפול הגורל ג' פעמים זה אחר זה, רשאים להפילו בים, ומתפללים שלא יפול על הזכאי אלא על החייב... ואם יש שם כלי או עריבה קטנה, אל ישליכוהו לים אלא יתנוהו שם באותו הכלי, ואם ינצל – ינצל".
מאידך, בהמשך ספרו (סי' תשא) כתב:
"בני אדם שבספינה והיה רוח סערה, אין רשאים להפיל גורלות, שאם יפול על אחד מהם – צריך להטילו בים. אין לעשות כאשר עשו ליונה בן אמיתי וכו'."
כבר עמדו מפרשי דבריו על סתירה זו, ויש שיישבו: ההיתר להפיל גורל (כפי שנאמר בסי' תרעט) נאמר דווקא כאשר שאר הספינות עוברות בשלום, ואז יש מקום לחשש שמישהו מהנוסעים בספינה הוא הגורם לסערה. לעומת זאת, בסי' תשא מדובר כאשר הסערה פוקדת את כל הספינות – ובמקרה זה אין היתר להטיל גורל, שכן אין הכרח שמישהו באותה ספינה הוא האשם.
תוקפו של גורל
תוקפו ומשקלו של הגורל באים לידי ביטוי בדברי המלבי"ם (משלי טז) על הפסוק: "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל, וּמֵה' כָּל מִשְׁפָּטו": "יש דברים שנראים כמקריים, אך הם מושגחים מה'. במקום שבו נפסק כח הבחירה וההשתדלות האנושית – מתגלה ההשגחה. כשיש ספק בין אנשים, מטילים גורל כדי לברר למי מגיע החלק שעליו נחלקים. אף שהגורל מושלך בחיק – נעלם מן האדם ונראה כמקרי – הרי שבפועל ההשגחה פועלת בו, ומשפט הגורל אינו מקרה אלא מה'."
תפילה על גורל
ברוח זו מסיק גם בעל חוות יאיר (סי' סא), שגורל שנעשה בטעות – בטל:
"אף על פי שאין מקום לערער מצד השכל – גורל שנעשה שלא כהוגן בטל. וכל שכן כשיש טעות במעשה הגורל עצמו. הרי ראינו שבתורה, בנביאים ובכתובים – סמכו על הגורל, מפני שנעשה בלא תחבולה אנושית, ועל כן ראוי שתשרה בו השגחה עליונה. אבל אם הגורל מקולקל – אי אפשר לומר שזכה בו מאת ה'. בין אם התקלקל על ידי תחבולה ובין אם בשגגה – הגורל בטל, ויכול כל אחד לומר: אילו נעשה הגורל כהוגן, אולי הייתי אני עולה בו – בזכות מזלי או תפילתי."
בהמשך דבריו מפרט החוות יאיר את טיב התפילה שיכולה להביא להצלחה בגורל. לשיטתו, גם תפילה כללית שיתן לו ה' הצלחה בעסקיו – מועילה. ואף על פי שבגמרא (בבא מציעא קו ע"א) למדנו שצריך תפילה מפורטת – כדוגמת בעל שדה שאמר לחוכר לזרוע חיטים, ובשעת נזק טען שלא התפלל על שעורים – מכל מקום, גורל שונה הוא. שכן מצד עצמו – אם נעשה כהוגן – הרי הוא מסוגל להשגחה.
0 תגובות