רבי יוסף גרינוולד, הרבי מפאפא זצ"ל נולד בעיר ברזוביץ שבהונגריה בכ"ד באלול תרס"ג. אביו היה רבי יעקב יחזקיה גרינוולד, שהיה רבה וראש ישיבתה של קהילת פאפא וגם נכדו של רבי משה גרינוולד, בעל ה"ערוגות הבושם".
לאחר נישואיו התיישב בסאטמר, העיר שבה כיהן חותנו רבי אליעזר דוד גרינוולד כרב וראש ישיבה. זמן קצר בלבד לאחר חתונתו, מונה רבי יוסף לכהן כדיין בעיר סאטמר, והיה מקורב מאוד לרבו, ועסק רבות בהדפסת ספריו.
עם פטירתו של רבי אליעזר דוד גרינוולד בשנת תרפ"ח, נטל רבי יוסף על עצמו את ראשות ישיבת "קרן לדוד" בסאטמר. בשנת תרצ"ח, על רקע הטלת חרם כלכלי בניו יורק על מוצרים מרומניה, כתב רבי יוסף מכתב ליהודי ניו יורק, וביקש מהם שלא לכלול את משקה השליבוביץ ברשימת המוחרמים, משום שהדבר יפגע ביהודיים.
בשנת תש"א, לאחר פטירת אביו, עבר רבי יוסף להתגורר בפאפא ומילא את מקומו הן ברבנות העיר והן בראשות הישיבה. שלוש שנים לאחר מכן, אחרי חג השבועות של שנת תש"ד, החלו הנאצים לשלוח את יהודי פאפא למחנה ההשמדה אושוויץ. רבי יוסף עצמו נשלח לעבודות כפייה, שם עבר התעללויות קשות מידי הנאצים. אשתו ועשרת ילדיו נרצחו כולם בשואה.
בשנת ה'תשי"א, עבר להתגורר בברוקלין שבניו יורק, שם יסד מחדש את "קהלת יעקב - פאפא", ושימש בה כרב, כאדמו"ר וגם כראש ישיבה. בנוסף, היה חבר פעיל בארגון "התאחדות הרבנים" וממשנת תש"מ אף שימש כנשיאו. הוא ואביו נהגו תמיד לנסוע לאדמו"רי בעלז, והוא עצמו נמנה עם חסידיו הנאמנים של האדמו"ר מבעלז.
בעל ה'ויחי יוסף' מפאפא זצ"ל - עובדות והנהגות
גם לאחר המלחמה, נסע רבי יוסף לארץ ישראל לבקר את האדמו"ר הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זיע"א, שכיבדו מאוד ואף עמד לכבודו. באחת הפעמים, כשיצא רבי יוסף מעיר מגוריו לנסוע לבעלזא, ביקש ממנו יהודי שיזכיר אצל האדמו"ר את בנו שסר מדרך הישר. כאשר רבי יוסף סיפר על כך לאדמו"ר מבעלזא, נענה מרן ואמר: "אבי ז"ל (-מרן מהרי"ד זי"ע) היה רגיל לכנות אנשים כאלו בתואר 'דעם רמב"ם'ס חסידים'", והזכיר כי פסק הרמב"ם (פ"ג מהלכות תשובה הלכה ה) כי "ישראל אף על פי שחטא - ישראל הוא".
רבי יוסף חשש שהאדמו"ר אינו מבין עד היכן הגיע הנער, והחל להרחיב ולתאר כי הגיע ל"דיוטות נמוכות ומצוי בשפל המדרגה ממש". בתגובה, נענה האדמו"ר מבעלזא ואמר: "אויב אזוי, ער איז נאך מער פון די רמב"ם'ס חסידים" (אם כך, הוא אפילו יותר מהחסידים של הרמב"ם).
באותה פגישה בלתי נשכחת בארץ ישראל, שהתקיימה לאחר השואה, כאשר הגיע רבי יוסף לבקר את האדמו"ר מבעלזא, שמח הרבי מבעלזא לראותו וקיבלו בחמימות רבה. רבי יוסף מפאפא אמר לו מיד כי ברצונו לברך "שהחיינו" על שמחת ראיית פניו. האדמו"ר מבעלזא השיבו כי אביו, אדמו"ר מהרי"ד זי"ע, היה אומר שלא לברך "שהחיינו" על ראיית פני חברו, וכי די בכך שאומרים "ברוך השם וואס מ'זעהט זיך" (ברוך השם שאנו מתראים זה עם זה).
אולם, רבי יוסף לא היה יכול לעצור את התרגשותו, ואמר לרבי מבעלזא: "אבער איך קען מיך נישט איינהאלטען" (אבל איני יכול לעצור את עצמי). מיד קם הרבי מבעלזא מכסאו ועמד על רגליו, והקשיב בקשב רב לברכת ה"שהחיינו" הנלהבת.
רבי יוסף גרינוולד נודע כמתנגד חריף לציונות. הוא היה שותף פעיל במאבקים ובמחאות כנגד מדינת ישראל, ותמך בנטורי קרתא. רבי יוסף נפטר בי"ג באב תשמ"ד ונטמן בקריית פאפא שבווסטצ'סטר, ניו יורק.
0 תגובות