בין מפיות של ברבורים לערימת כביסה:
יום שישי, השעה אחת בצהריים. הבית בשיא הלחץ, הילדים מתרוצצים, ואת - בעיצומו של הניסיון לגרד פירה מהרצפה לפני הספונג'ה. פתאום, צליל המכשיר מבשר על הודעה חדשה בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית: הגיסה שלחה תמונה. ובתמונה? עולם אחר.
שולחן שבת ערוך ומוכן בסטנדרט של קטלוג, מפיות מקופלות בצורת ברבורים, פמוטות קריסטל מנצנצים, והילדים? הם כבר לבושים בבגדים לבנים בוהקים, ללא טיפת שוקולית על החולצה. בפינתו השבועית "איזי במשפחה", הרב משה רבי צולל אל עומק תחושת ה"איפה אני ואיפה היא" שמתעוררת ברגעים הללו.
הרב רבי מציע לנו לפתוח את "המצלמה שמאחורי הקלעים" של אותה תמונה מושלמת. כמה צעקות נדרשו כדי שהילדים לא יגעו בשולחן? כמה לחץ, חרדה וסבל עברו על אותה גיסה כדי להעמיד את הסט המפואר הזה בשעה מוקדמת כל כך?
"את, עם כל הבלאגן שיש לך בבית, בית המקדש שלך הוא קדוש דווקא בגלל הבלאגן הזה," מסביר הרב רבי. "דווקא בגלל כל האנדרלמוסיה הזו שאת נמצאת בתוכה, את נמצאת בסיפור האמיתי".
אשליית הצילום:
הרב משווה זאת לצילומי חתונה. כולנו מכירים את הרגע שבו הצלם מזיז את כולם, מבקש מהילדים לצאת מהפריים, ומצלם מאות תמונות כדי להפיק אחת מושלמת. מי שרואה את התמונה הסופית לא רואה את המאמץ והבימוי שהיו שם רגע לפני כן. המסקנה של הרב רבי ברורה: המציאות של כולם דומה בסופו של דבר. ההבדל הוא רק בבחירה מה להראות ואיך להראות זאת.
0 תגובות