כבר היה לעולמים

הפסק של רבי עקיבא איגר לעצירת המגיפה

הצעדים אותם קרא גדול אותו הדור לנקוט למניעת התפשטות מחלת הכולרה, דומים להפליא לכללים של משרד הבריאות למניעת התפשטות נגיף הקורונה • ההיסטוריה חוזרת (חרדים)

יענקי כץ | כיכר השבת |
(צילום: מתוך ויקיפדיה)

ההיסט(ו)ריה חוזרת: לפני 190 שנה קבע הגאון רבי עקיבא איגר זי"ע כמה וכמה כללים למניעת התפשטות מחלת הכולרה, צעדים שהתקבלו בברכה על ידי המלך והרשויות. בעולם ההלכה של 2020 עוקבים אחר פסקיו של הגאון בשנת 1831.

כרבה של פוזנא, דאג הגאון רבי עקיבא איגר להפעיל את סמכותו כרב גם במקרים שאינם הלכתיים, לתועלת הציבור במקרי הצורך.

בשנת תקצ"א, לפני 190 שנה, פרצה מגפת הכולרה,ו הגרע"א תיקן מספר תקנות שסייעו מאד למניעת התפשטות המגפה ולבידוד האזורים הנגועים: הוא מינה ועד שיהיה אחראי על ההיגיינה במרחב הציבורי, ועל המודעות לה בקרב התושבים.

בנוסף דאג הגאון דאג שהוועד יממן שירותי ניקיון לבתי העניים, והפיץ כרוזים הלכתיים בדבר החובה לשמור על הבריאות על ידי הרתחת מי השתייה ושמירה על ניקיון אישי.

כדי להמעיט התכנסויות המוניות, קבע בין היתר כי ניתן לוותר על תפילות במניין. לקראת הימים הנוראים באותה שנה, קבע כי תיערך הגרלה ובה ייקבע אלו מחברי הקהילה יתפללו בבית הכנסת בתפילות ימי ראש השנה, ואלו בתפילות יום הכיפורים, כך הצטמצמה כמות המתכנסים לכדי שליש.

כמו כן, קיצר משמעותית את התפילות עצמן, וקבע הפסקה ארוכה בין תפילה לתפילה. בשיתוף פעולה עם המשטרה המקומית, הוכנסו שוטרים לתוך בתי הכנסת כדי לפקח על הסדר ולמנוע צפיפות בשעות הכניסה והיציאה. הרב גם חייב את כל הקהל לשתות משקה חם לפני תפילת שחרית למרות המנהג שלא לטעום דבר לפני התפילה.

בצעדים הללו תרם הרב איגר זצ"ל משמעותית לצמצום מספר הנפגעים בפוזנא בהתפרצות זו של המגפה, וקיבל על כך מכתב הוקרה מפרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה.

מחלת הכולרה, המוכרת גם בשמה היהודי 'חולי רע', התפשטה בעיקר בפולין וסביבותיה, בשונה ממגפת הקורונה שהיא מגיפה עולמית, כאמור הגאון רבי עקיבא איגר זי"ע הצטרף לשלטונות בעזרתו לעצירת המגיפה, ותיקן כמה תקנות שסייעו לעצור את המגיפה.

וכך כותב הגאון רבי עקיבא איגר במכתב לרב קהילת פלעטשען המודפס בחידושי הגרק"א במסכת נדרים דף ל"ט "בעניין תפלה בבית הכנסת, לדעתי זה אמת שהקיבוץ במקום צר אינו נכון, אבל אפשר להתפלל כתות כתות ובכל פעם במתי מעט, ערך ט"ו אנשים, ולומר אחר התפילה ערב ובוקר תהלים איזה מזמורים שיבחר ואחר כך הנוסח אל רחום שמך, ענינו, מי שענה, ויהי רצון אחר התהלים, ולהזכיר בתוכו גם על המלך ירום הודו, וזרעו ושריו, וכל שוכני ארצו, ולומר בבוקר ובערב פרשת התמיד בצבור, כל נוסח פרשת הקטורת".

בהמשך מכתבו כותב רבי עקיבא איגר זי"ע, "ולחוש שלא ידחקו אנשים יותר מט"ו לבא לבית הכנסת, ואפשר על ידי עמידת שומר מפאליציי שומר מהמשטרה, להשגיח בזה, שמאחר ויש כבר כפי המספר אל יניחו לאחר לבוא לשם עד אחר ישלימו הם, ואם יסרבו טוב להעביר לרשויות דפה, ובדאי תצליחו אם תזכירו את שמי שהזהרתי אתכם, שלא להיות קיבוץ גדול, בבית הכנסת במקום צר, ושיעצתי לכם הסדר הנ"ל, וגם האזהרה באמירת תהילים ולהתפלל על המלך ירום הודו".

אם נחזור לזמנינו אנו, בעולם ההלכה של תש"פ רואים בפסק הזה אבן דרך חשובה, פסק ההלכה הברור לצמצם מנייני תפילה, למסור לרשויות את המסרבים לכללים, ואפילו להכניס שוטרים לבתי הכנסת - משמעותי ביותר לימים אלו ממש.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר