"אקססורי או מצווה?" האם מותר לענוד מזוזה על הגוף - פסק ההלכה המרתק של בעל ה'אגרות משה'

בדף שלנו אנחנו ממשיכים לעסוק  בדיני כתיבת סת"ם. במסכת עבודה זרה מופיע הסיפור על אונקלוס הגר, שלאחר שהתגייר הקיסר של רומי, שהיה הדוד שלו, שלח אחריו קבוצות של חיילים כדי להחזיר אותו הביתה, ובכל פעם הצליח אונקלוס לשכנע אותם להתגייר גם כן, בפעם האחרונה, אמר הקיסר לחיילים לא לדבר איתו, וכשהם תפסו אותו ולקחו אותו החוצה, הוא הניח ידיו על המזוזה, שאלו אותו מה זה? אמר להם שבדרך העולם, מלך יושב בארמון, והעבדים שלו שומרים עליו מבחוץ, אבל אצל הקב"ה זה אינו כך, עבדיו ישובים בפנים הוא שומר עליהם מבחוץ שנאמר "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם".

בשו"ת שבט הלוי נשאל האם ניתן לשים מזוזה בפתח הבנין, במקום שודאי לא חייב במזוזה, כי אין שם שום צורת הפתח, כי עצם המזוזה היא שמירה לבנין, גם אם לא מקיימים בה את המצווה. והשיב להם הרב שאע"פ שיש במזוזה את סגולת השמירה, זה רק באופן שהוא מקיים את המצווה כהלכתה, ומכוין לשם מצווה, אז יש גם תוצאה של שמירה.

לעומת זאת מצאנו שבית מונבז המלך היו תולים מזוזה בפונדקים, זכר למזוזה, ומסביר רש"י שכיון שלא היו דרים בדירת קבע, היו תולים את המזוזה במקל ליד הדלת עד הבוקר, זכר למזוזה. גם בשות אגרות משה מצאנו שכתב שאין לאסור לתלות מזוזה על הצואר, וזה לא יותר חמור מללכת עם תפילין שנמצאים בכיס שלהם, אלא אדרבה, יש בזה חביבות ולכן מותר.