שבועות דף י"ז | האם מותר 'לזרז' מלאכה בשבת?

הגמרא מבררת במקרה שזר הפך את האיברים על המזבח, מדוע הוא חייב מיתה על פעולה זו?

הגמרא משיבה שהלכה זו נצרכה למקרה שההפיכה זירזה את תהליך העיכול. לדוגמא, אם ללא ההפיכה היו האיברים מתעכלים בשתי שעות, ועל ידי ההפיכה הם התעכלו בשעה אחת – הרי שפעולתו של הזר, שהיא קירוב זמן העבודה וזירוז השלמתה, נחשבת בעצמה כעבודה.

על בסיס סוגיה זו, פוסק הרמב"ם כי אפילו אם הזר לא ביצע את כל פעולת ההקטרה, אלא רק "הפך באיברים שלא נתעכלו וקרב שריפתן חייב מיתה".

מעקרון זה, שזירוז מלאכה נחשב כעשייתה, לומדים פוסקים שונים גם לגבי מלאכות שבת. בעל שו"ת משנה הלכות מביא ראיה מהסוגיה הנ"ל לעניין מלאכת שבת.

הוא מציין שהיו מפרשים שהסתפקו בדין מי שהקדים מלאכת שבת שעתידה להיעשות ממילא, כגון תבשיל על האש שהיה עתיד להתבשל בשתי שעות ובא אדם והקדים את בישולו לשעה אחת. על פי הראיה מהסוגיה שלנו, שבה זר חייב מיתה על קירוב עיכול האיברים אף על פי שהיו מתעכלים גם בלעדיו, ניתן ללמוד שגם אדם המקדים את בישול התבשיל בשבת – חייב על כך.

על בסיס הלכה זו נולד גם דין "מגיס". = אסור לבחוש בשבת בתכולתו של כלי המונח על פלטה או מקור חום אחר. פעולה זו מזרזת את בישול המאכל שבכלי, ולכן היא נחשבת למלאכת בישול, והעושה כן בשוגג חייב חטאת.

בדומה לכך, גם המסיר מכסה מכלי על הפלטה בשבת, אינו רשאי להחזירו אם התבשיל אינו מבושל כל צרכו, כיוון שגם כיסוי הכלי נחשב לפעולת זירוז בישול. יש להימנע מכך גם כאשר המאכל מבושל כל צורכו, מסיבות אחרות.

השוואת דיני המקדש לשבת והספק של הריטב"א

אולם, לדעת הריטב"א יש מקום להסתפק, בעוד באיסור ‘מגיס’ בשבת יש לדון מדין שניים שעשאוה שפטורים (מי שהניח על האש ומי שזירז את הבישול) ברם בעבודת המקדש אין אנו אומרים את דין שנים שעשאוה פטורים, ושמא רק בעובדת המקדש הוא איסור בני עצמו.

יבוש דיו העומד להתייבש

שאלה מעניינת לגבי ייבוש דיו כתיבה בשבת. בעבר, לאחר הכתיבה בדיו לח, היו רגילים לייבש את הדיו על ידי נייר סופג. נשאלת השאלה האם פעולה זו אסורה בשבת. מחד, כל עוד הדיו לח הוא אינו נחשב ככתב עמיד, ורק ייבושו משלים את מלאכת כתיבה. מאידך, הדיו היה מתייבש מעצמו לבסוף, ופעולת הייבוש רק מזרזת את התהליך.

הנידון, אם כן, הוא האם זירוז פעולה שתתבצע מעצמה אסור בשבת. בעל "הר צבי" (רבי צבי פסח פרנק) מסיים על מבאר על פי סוגייתנו, כי כשם שזר המזרז את הקרבת בשר הקרבן על המזבח חייב מיתה, כך גם זירוז פעולה שהיתה אמורה להתבצע מעצמה נחשב כמעשה מושלם ואסור לעשותו.

| קרדיט מכון הלכה ברורה, מאורות הד"ה