מסכת הוריות , דף י'
בדף שלנו מבארת הגמרא את דינו של נשיא שחטא, שגם לו, כמו לכהן הגדול, ישנו קרבן מיוחד, וזה נלמד מהפסוק שאומר " אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצוות ה' אשר לא תעשינה בשגגה, ואשם". מהמילים "אשר נשיא יחטא" דורש רבן יוחנן בן זכאי: אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו. וצריך להבין, מה הגדולה בכך שנשיא הדור חוטא ומביא קרבן?
בפשטות ניתן לומר, שבחטא עצמו ודאי שאין דבר חיובי, אלא הגדולה היא בכך שהנשיא מכיר ומודה בטעויות שלו, ואת זה משבח רבן יוחנן בן זכאי. אמנם בספר נעם אלימלך, של רבי אלימלך מליז'ענסק, כתב דבר נפלא: כשיש נשיא שמעולם לא טעם טעם של חטא, הוא לא יודע מה זאת נפילה, אז ישנו חשש שהוא לא ידע איך לעזור לציבור, איך לרומם אותו, הוא לא יצליח להבין את המקום בו הם נמצאים, ומה הם צריכים כדי לתקן.
אבל אם הנשיא בעצמו חטא, אז הוא מסוגל להבין איך מרגיש אדם שירד ממעלתו, וכך הוא יוכל לעזור לו בצורה הרבה יותר טובה. ואת הנקודה הזאת משבח רבן יוחנן בן זכאי. מכאן אנחנו לומדים שאנחנו יכולים לא רק ללמוד מהנפילות שלנו, אלא שהן גם יכולות לעזור לנו לעזור לאחרים.
0 תגובות