מסכת זבחים, דף יד'
בספר ויקרא ישנו פסוק העוסק באופן הקרבת החטאת, ובפסוק כתוב "ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו, ונתן על קרנות מזבח העולה וכולי.." ולומדת הגמרא מכך שכתוב "ולקח הכהן" שהלקיחה צריכה להיעשות ע"י הכהן בעצמו, ואם לדוגמא יבוא קוף, ויתן את הדם על אצבעו של הכהן זה פסול, והוא יצטרך לקחת שוב בעצמו.
בעקבות הגמרא הזו הסתפקו האחרונים מה יהיה הדין בלקיחה של ארבעת המינים. הרי גם שם כתוב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכולי…האם גם שם ישנה חובה שתיעשה לקיחה ע"י האדם? לדוגמא, מי שנטל את האתרוג בידו קודם עלות השחר, ואז עלה עמוד השחר והגיע הזמן של המצווה, האם הוא צריך להניח את האתרוג מידו וליטול אותו שוב? או לדוגמא אם אדם נותן לחברו את האתרוג במתנה על מנת להחזיר, כמו שנהוג לפעמים, אז לפני לקיחת האתרוג, הוא עדיין לא שלו, ולאחר שלקח הוא כבר אצלו ביד? אז האם צריך להניח אותו מהיד וליטול שוב?
ובכן, בספר "בנין שלמה" כתב, שדין הלקיחה נאמר דווקא בחטאת, כיוון שזה נכתב פעמיים, בשני פסוקים נפרדים, אז התורה באה ללמד שלקיחת הכהן מעכבת, אבל במקום כמו ארבעת המינים שכתוב רק פעם אחת, זה לא מעכב, אז גם אם קוף יניח בידי האדם את ארבעת המינים , זה יהיה כשר. לעומת זאת, בשו"ת יהודה יעלה לרבי יהודה אסאד, כתב שהמילה ולקח או ולקחתם אכן באה לעכב, אבל היא רק באה לשלול הנחה של קוף, שאין בה שום כוונה, אבל בלקיחה ע"י אדם אין שום פסול, וזה יהיה כשר כמו לקיחה ע"י שליח.
0 תגובות