מסכת זבחים, דף מג' -
בחלק ניכר מהקורבנות, הכהן או הבעלים אוכלים את הבשר, אבל האכילה יכולה להתבצע רק לאחר שחלק אחר מהקרבן, האימורים, הוקטרו על גבי המזבח. אם כן, קודם כהקטרת האימורים, ורק לאחר מכן - אכילת הבשר. מצד שני נאמר, שאם האימורים נטמאו, או אבדו, ואי אפשר להקריב אותם, אז אפשר לאכול את הבשר, גם בלעדיהם. איך ניתן ליישב את הסתירה?
לדעת רש"י במסכת קידושין ומסכת סוכה, הקטרת האימורים זה מה שמתיר את הבשר באכילה. עד ההקטרה, גם הבשר שייך לגבוה, להשם, ורק לאחר מכן זוכים הכהנים או הבעלים בבשר, כעבד הנוטל פרס. אם כן, למה מותר לאכול את הבשר אם האימורים אבדו או נטמאו? צריך לומר, שכשאין אפשרות להקטרה, לאכילת מזבח, אז דין הבשר מפסיק להיות תלוי בכך.
אולם בתוספות בדף שלנו מצאנו הסבר אחר. הם כתבו שמכך שניתן לאכול את הבשר גם ללא הקטרת האימורים, מוכח שהאימורים לא מתירים את הבשר. אם כן, למה אי אפשר לאכול את הבשר לפני שמקטירים את האימורים? צריך לומר שזה רק ענין של סדר, כששתי המצוות עומדות לפנינו, הקטרת האימורים ואכילת הבשר, אז להלכה צריך קודם להקטיר, אבל לא שהיא מתירה את אכילת הבשר.
0 תגובות