מסכת זבחים, דף נז'
כידוע, במסכת פסחים נחלקו ר' עקיבא ור' אלעזר בן עזריה האם זמן אכילת חצות הוא כל הלילה כדעת ר' עקיבא או רק עד חצות כדעת ר' אלעזר בן עזריה, ובראשונים נחלקו לפי איזו שיטה לפסוק להלכה. ובביאור הלכה כתב שבוודאי מי שלא הספיק לאכול מצה עד חצות, מחוייב לאכול גם לאחר חצות, משום ששמא הלכה מן התורה שזמנו כל הלילה, אבל מצד שני כתב שלא יברך על אכילת מצה משום ספק ברכות להקל.
בספר אורחות חיים הוסיף על כך שהוא הדין מי שלא הספיק לומר את ההגדה עד חצות, וודאי שצריך לומר גם אחרי חצות, אבל מצד שני שלא יברך ברכת "אשר גאלנו" כי מצוות סיפור יציאת מצרים היא רק בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך, ולאחר חצות הרי זה ספק.
90% נכשלו בשאלה הזו - האם אתם תצליחו?
בספר משכנות יעקב הביא ראיה יפה שההלכה נפסקה כדעת ר' עקיבא, שהרי בסיפור ההגדה אנו קוראים על התנאים שהיו מסובים בבני ברק וסיפרו ביציאת מצרים כל הלילה, וביניהם היו גם ר' עקיבא ור' אלעזר בן עזריה, וכמו שאמרנו, הרי סיפור יציאת מצרים תלוי בזמן של אכילת הפסח, אם כן רואים שהתנאים הסכימו להלכה עם שיטת ר' עקיבא שזמן אכילת הפסח הוא כל הלילה.
0 תגובות