נתונים דרמטיים ומדאיגים שפורסמו לאחרונה על ידי מרכז טאוב, מעוררים סערה בקרב גורמי המקצוע והדמוגרפיה. לפי הדו"ח, שנת 2025 מסתמנת כשנת שפל היסטורית, שבה שיעור גידול האוכלוסייה בישראל צנח אל מתחת לאחוז אחד – הנתון הנמוך ביותר מאז קום המדינה.
בעוד הפרשנים הכלכליים מנסים לתלות את הירידה בנתוני הגירה או פטירה, הרי שבענף מעונות היום ובקרב הציבור החרדי מצביעים על "גזירת המעונות" - המלחמה העיקשת של הייעוץ המשפטי לממשלה בסבסוד המעונות למשפחות האברכים, שהפכה את הוצאות גידול הילדים למשא כבד מנשוא עבור עשרות אלפי משפחות, ופגעה באיזון הדמוגרפי של החברה היהודית.
עו"ד שלום נגר, יו"ר ארגון 'חלמי"ש' העומד בחזית המאבק המקצועי למען המעונות, אינו מופתע מהנתונים. "הכתובת הייתה על הקיר, והיא נכתבה בדמעות של אימהות עובדות שזכותן לסבסוד מלא נשללה בזדון לב", הוא אומר. "לא ייתכן שבמדינת ישראל, תינוק בן יומו יהפוך ל'כלי משפטי' בידיהם של מקבלי ההחלטות. כשמערכת המשפט מחליטה להעניש פעוטות ולשלול מהם את המינימום הבסיסי רק בגלל אורח החיים של אביהם, היא פוגעת בשורשי הקיום של העם היהודי".
לדבריו, המושגים המודרניים של "תקציב" ו"רגולציה" הם רק שמות מכובדים לגזירות עתיקות. "בפרשיות השבוע אנו קוראים על שרי המסים ועל היאור. היום, היאור הוא יוקר המחיה המאמיר, ושרי המסים הם אלו שמחליטים שסבסוד למעון הוא 'פריבילגיה' ולא זכות יסוד. משפחות שרוצות לגדל את ילדיהן בנחת מוצאות את עצמן מול חומה בצורה של סנקציות כלכליות".
אל המצוקה של ההורים מצטרפת זעקת מפעילי המעונות שמגיעה מהשטח. עו"ד נגר מצביע על כך שהמדיניות הנוכחית לא פוגעת רק בכיס של ההורים, אלא מחריבה את תשתיות החינוך עצמן. "מנהלי המעונות נמצאים בין הפטיש לסדן. מצד אחד, דרישות רגולטוריות בלתי פוסקות, ומצד שני – קיצוץ במשאבים ורדיפה משפטית של קהל היעד שלהן. כשאמא של ילד לא יכולה לשלוח את הילד בגלל שלילת הסבסוד, ובו בזמן ההנהלה עצמה צריכה להיאבק על שכר הצוותים ותקני הבטיחות – המערכת כולה נכנסת לסחרור של קריסה".
לדבריו, חוסר היציבות שיוצרת "גזירת המעונות" גורם לכך שמסגרות רבות מתקשות לשרוד. "זהו מלכוד: המדינה חונקת את המימון, מקשיחה את התנאים, ואז מתפלאת שיש פחות מקומות ופחות ילדים. זהו כשל מערכתי שמתחיל ביועצת המשפטית ומסתיים בעריסה הריקה".
עו"ד נגר מתאר את המצב הבלתי אפשרי שנוצר בשנה האחרונה: "כאשר המדינה משיתה מחיר מלא של כ-4,000 ש"ח לילד במעון, משפחה עם שני פעוטות נדרשת לשלם סכומי עתק. זהו מצב שבו המדינה אומרת להורים: 'אם תבחרו בדרך התורה – תשלמו ביוקר על כל ילד'. הנתונים של מרכז טאוב הם קריאת השכמה. הירידה בגידול האוכלוסיה היא תוצאה ישירה של חוסר הביטחון שיוצרת המערכת. הילדים שלנו לא אמורים להיות כלי משחק בוויכוחים פוליטיים".
עו"ד נגר מצביע על אבסורד מובנה במערכת: "המדינה יצרה הבחנה חדה ומלאכותית. בעוד שמגיל שלוש חל חוק חינוך חובה חינמי ללא תנאים, הרי שדווקא בגילאים הקריטיים של לידה עד שלוש, המערכת הופכת ליקרה, מסובכת וסלקטיבית. משרד החינוך מקדם בפועל את הגנים על חשבון המעונות – זהו כשל מערכתי חמור שיש בו ניגוד עניינים מובנה".
בארגון חלמי"ש מפנים אצבע מאשימה ישירה לעבר משרד החינוך והאגף לגיל הרך שתחתיו. "משרד החינוך צריך להבין שילד במעון הוא ילד לכל דבר, בדיוק כמו הילד בגן החובה", מסכם עו"ד נגר. "במקום שהאגף לגיל הרך יגן על הפעוטות, הוא הפך לזרוע המבצעת של גזירות היועמ"שית, שמשמשת בתפקיד "פרעה" המודרני. כל זמן שתימשך האפליה והרדיפה המשפטית בחסות משרד החינוך, מדינת ישראל תמשיך לראות את הנתונים הדמוגרפיים דועכים".
לדברי עו"ד נגר, "הגיע הזמן להחזיר את השפיות. כל ילד, מכל מגזר, ראוי להתחלה שווה – בלי שיהיה בן ערובה למאבקים משפטיים שאין לו חלק בהם. הירידה החדה בנתוני הילודה צריכה להדליק את כל הנורות האדומות בכל משרד ממשלתי. זהו מבחן מנהיגות לאומי שמתקיים כאן ועכשיו – כי כל ילד יהודי הוא העתיד של כולנו".
