מחלוקת קשה על רקע חשיפת המשך משלוחי הטילים לברלין בזמן שאזרחים נהרגו מהחטאות של מערכות הגנה חלופיות.
מערכת הביטחון העדיפה את היחסים האסטרטגיים והמימון הגרמני על פני שמירת המיירטים לשימוש מיידי, כך לפי דיווח ב"ג'רוזלם פוסט"
לפי הדיווח, מדינת ישראל המשיכה לספק טילי הגנה מסוג "חץ" לגרמניה בעיצומה של המלחמה מול איראן, זאת למרות מחסור חמור במיירטים בשטח ישראל.
ההחלטה להעדיף את מחויבויות הייצוא על פני צורכי ההגנה המיידיים מעוררת סערה, כאשר גורמים שונים טוענים כי המהלך עלה בחייהם של חמישה אזרחים ובפציעת מאות נוספים בדימונה ובערד.
במהלך אירועי התקיפה בערים אלו, בחר צה"ל להשתמש במערכת "קלע דוד" נגד הטילים הבליסטיים במקום במערכת ה"חץ", שהיא היחידה המותאמת ליירוט איומים אלו מחוץ לאטמוספירה.
מערכת "קלע דוד" החטיאה את המטרות בשני המקרים. מומחים מדגישים כי ה"חץ" נועד בדיוק למשימות אלו, אך המשלוחים לגרמניה צמצמו את המלאי הזמין לפעילות מבצעית בארץ.
במערכת הביטחון מצדיקים את המהלך בשיקולים תקציביים ואסטרטגיים, וטוענים כי הכסף הגרמני, בסך 6.7 מיליארד דולר, הוא שמימן את הגדלת כושר הייצור פי עשרה.
המימון מברלין אפשר לעקוף את עיכובי התקציב של משרד האוצר הישראלי, שאישר את הכספים להתעצמות רק לאחר סיום הלחימה.
בנוסף, בישראל חששו כי עיכוב במשלוחים יפגע ביחסים עם גרמניה, שהייתה מהמדינות היחידות שלא הטילו אמבגו צבאי על המדינה.
אל"מ דניס קרוגר, מפקד הגנה אווירית בגרמניה, ציין כי "פריסת מערכות חץ 2 ו-3 בברלין תסלול את הדרך למדינות אירופיות נוספות לרכוש את המערכת". גורמים ביטחוניים הודו כי החשש מפתיחת "תיבת פנדורה" מול הגרמנים גבר על הצורך בהקפאת המשלוחים לזמן המלחמה.
מנגד, פרשנים בישראל אומרים כי הביקורת אינה בהכרח מוצדקת. "צריך להכיר היטב את פרטי החוזה מול גרמניה כדי להבין אם ישנה דרך יציאה או הקפאה במצב מורכב שכזה. בסוף - חוזה זה חוזה".
0 תגובות