מבצע שאגת הארי

מבצע שאגת הארי הוא שם הקוד למתקפה צבאית משולבת שביצעו ישראל וארצות הברית על איראן החל מ-28 בפברואר 2026. המבצע כלל תקיפות אוויריות מתואמות של חיל האוויר הישראלי וחיל האוויר האמריקאי נגד מטרות שהוגדרו כ"סמלי משטר" ואישים בכירים במנגנון השלטון האיראני. המבצע מהווה אחד האירועים הצבאיים המשמעותיים ביותר במזרח התיכון בעשור האחרון, והוא משקף שינוי דרמטי ביחסים הבינלאומיים עם איראן.

הרקע למבצע שאגת הארי נעוץ בשני אירועים מרכזיים שקדמו לו: טבח המפגינים באיראן והמשבר הדיפלומטי החריף בין ארצות הברית לאיראן. האירועים הללו יצרו קונצנזוס בינלאומי נדיר לגבי הצורך בפעולה נחרצת נגד המשטר האיראני, והובילו לשיתוף פעולה צבאי חסר תקדים בין ישראל לארצות הברית. המתקפה תוכננה בקפידה רבה ושילבה יכולות מודיעיניות וטכנולוגיות מתקדמות של שתי המעצמות.

המבצע התמקד בתקיפת מטרות אסטרטגיות הקשורות למנהיגות האיראנית ולמנגנון השלטון. בין המטרות נמנו מתקנים צבאיים, מרכזי פיקוד ובקרה, ואתרים הקשורים לאישים בכירים במשטר. התקיפות בוצעו בדיוק רב תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של חימוש מדויק, במטרה למזער ככל האפשר נזק לאזרחים שאינם מעורבים. המבצע שיקף את היכולות המבצעיות המתקדמות של שני חילות האוויר ואת רמת התיאום הגבוהה ביניהם.

המשמעות האסטרטגית של מבצע שאגת הארי חורגת מעבר להיבט הצבאי המיידי. המבצע מסמן שינוי במדיניות המערב כלפי איראן ומשקף נכונות לנקוט בפעולה צבאית ישירה נגד המשטר. השיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל לארצות הברית במבצע זה מחזק את הברית האסטרטגית בין שתי המדינות ומהווה מסר ברור למדינות אחרות באזור. המבצע עשוי להשפיע על מאזן הכוחות במזרח התיכון לשנים הבאות.

ההשלכות הבינלאומיות של המבצע נרחבות ומשפיעות על מערכת היחסים הגלובלית. המתקפה עוררה תגובות מגוונות מצד מדינות שונות בעולם, כאשר חלקן תומכות בפעולה וחלקן מביעות ביקורת. המבצע מעלה שאלות מורכבות בנוגע למשפט הבינלאומי, לזכות להגנה עצמית, ולגבולות הלגיטימיים של שימוש בכוח צבאי. הדיון הציבורי והמשפטי סביב המבצע ממשיך להתפתח ומעסיק מומחים לביטחון ומשפט בינלאומי ברחבי העולם.