הבוקר של ה-28 בפברואר 2026 ייזכר בהיסטוריה של המזרח התיכון כרגע שבו האדמה רעדה בטהרן, מכת מחץ אסטרטגית ששינתה את פני האזור.
בעוד העולם היהודי מתכונן לחג הפורים, המבצע המשולב של ישראל וארה"ב הכה בלב שלטון האייתוללות בטהרן, איספהאן, קום וכרמנשאה. המבצע, שזכה לשמות "שאגת הארי" והביא לחיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי בתוך מתחמו המבוצר.
נדמה שהמילים ממגילת אסתר, "ונהפוך הוא", קיבלו משמעות מצמררת ומציאותית: אם בעבר הלא רחוק הייתה זו ישראל שניהלה מערכה מורכבת מול שבע זירות שונות, הרי שכעת הגלגל התהפך לחלוטין. איראן, שביקשה לאורך שנים להדק "מטבעת חנק" סביב ישראל באמצעות שלוחיה, מצאה את עצמה תחת טבעת אש ישראלית-אמריקנית הדוקה, כשהיא נלחמת בו-זמנית בשמונה חזיתות שונות מול קואליציה נחושה.
התגובה האיראנית, "הבטחה אמיתית 4", לא איחרה לבוא והפכה את המפרץ הפרסי כולו לשדה קרב בוער. איראן, שחשה כי משטרה קורס, בחרה לייצא את המלחמה אל מעבר לגבולות ישראל ולתקוף בעוצמה את המדינות הערביות המארחות בסיסים אמריקניים או נתפסות כבעלות ברית של המערב.
בבחריין, הופעלו צופרי האזעקה כאשר טילים איראניים פגעו במטה הצי החמישי של ארה"ב במנאמה, וכטב"ם פגע ישירות בבניין מגורים בלב העיר.
באיחוד האמירויות, שנחשבה עד כה לאזור של יציבות, נשמעו פיצוצים עזים מעל אבו דאבי ודובאי.
טילים וכטב"מים איראניים גרמו לנזקים בנמל התעופה הבינלאומי זאיד, שם נהרג אדם אחד, ובנמל התעופה של דובאי. אפילו סמלי היוקרה של האמירויות לא חסינו; רסיסים פגעו במלון "בורג' אל-ערב" האייקוני וגרמו לשריפה במלון "פיירמונט" שבאי הדקלים.
האש התפשטה במהירות לכל עבר: בקטאר יורטו טילים מעל בסיס חיל האוויר אל-עודיד, הבסיס האמריקני הגדול באזור, ונזק נגרם למערכות המכ"ם במקום. כווית ספגה פגיעות בנמל התעופה הבינלאומי שלה ובבסיס האוויר עלי אל-סאלם, בעוד שבירדן יורטו טילים מעל הבירה עמאן והעיר אירביד.
בערב הסעודית דיווחו השלטונות על יירוטים מוצלחים מעל ריאד והמחוז המזרחי, והזהירו מפני השלכות חמורות. אפילו בעיראק ובסוריה הורגשה יד האש האיראנית; טילים פגעו בתשתיות אמריקניות בכורדיסטן העיראקית, ורסיסי טילים שנפלו בסוואידה שבסוריה גבו את חייהם של אזרחים.
אפילו עומאן, שסייעה לאיראן במשא ומתן עם ארה"ב, הותקפה גם כן. רחפנים תקפו את נמל דוקם.
המזרח התיכון כולו נצבע באדום, כשמרחבי האוויר נסגרו וחברות תעופה בינלאומיות השעו את טיסותיהן, בעוד חמינאי ובכירי משטרו יורדים בזה אחר זה מדפי ההיסטוריה, איראן מתעקשת להותיר אחריה שובל של הרס בכל פינה במפרץ, במאמץ נואש אחרון לגרור את האזור כולו לתהום יחד איתה.
0 תגובות