מאות חסידים התכנסו אמש - ליל מוצאי שב"ק לאמירת הסליחות הראשונות בהיכל ביהמ"ד הגדול 'פני מנחם' שבנשיאות ראש הישיבה הגאון רבי שאול אלתר.
לפני אמירת הסליחות, עורר ראש הישיבה את הקהל בדברי נועם, שזורים בדברי התעוררות והכנה דרבה לקראת הימים הנוראים הבאים לקראתנו לשלום.
ואלו תוכן הדברים:
אנו פותחים את אמירת הסליחות, ולמעשה את התפילות של ימים נוראים בכלל, באמירת 'אשרי יושבי ביתך'. יש כמה טעמים בדבר, אבל יש שאלה גדולה. ב'אשרי' כתוב "קרוב השם לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת". וחז"ל אומרים: "קרוב השם לכל קוראיו" - יכול לכל? לכל אחד? תלמוד לומר: "לכל אשר יקראוהו באמת". אז איך אנחנו אומרים פסוק כזה לפני סליחות? אנחנו, יכולים להגדיר את עצמנו יקראוהו באמת? אמת, החותם של הריבונו של עולם.
אז התשובה היא, זקיני ה'חידושי הרי"ם' כבר פירש ואמר: אם זה רק יקראוהו באמת, למה הפסוק התחיל "קרוב השם לכל קוראיו"? שהיה כתוב רק את הסייפא. אומר ה'חידושי הרי"ם': על ידי אלה שקוראים באמת, יש התקבלות ועלייה לכל, לכל קוראיו, לכולם. אז לפעמים צריכים שייכות עם הצדיק וקשר עם הצדיק. אבל השפת אמת אומר במקום, ש"יקראוהו באמת" זה דור המדבר ומשה רבנו, שהחטא שלהם היה להורות תשובה לרבים, ותיקנו את הימים האלה, לא רק להראות את התשובה, הם הקוראים באמת. משה רבנו היה הקורא באמת אמיתי, משה שבדורו, ומי שבזמן הזה קורא, אז התפילה שלו יכולה להתקבל ולהתעלות.
אבל, צריך להיות קוראיו - לקרוא להריבונו של עולם. לא לחפש את הריבונו של עולם בגלל הצורך שלנו, בגלל הדברים שאנחנו רוצים. לקרוא, לקרוא אליו, "בכל קראנו אליו", רוצים להתקרב אליו, רוצים שייכות להריבונו של עולם. השם יעזור שנוכל לכל הפחות להיות כל הקוראים אליו, להיות בבחינת "קרוב השם לכל קוראיו", ושהתפילות יתקבלו ושיהיה כתיבה וחתימה טובה.
0 תגובות