את החיוך הכרתי כבר כילד, גרנו בשכנות, והיינו נפגשים כשחזרתי עם אבי ז"ל מבית הכנסת, ורבי אורי היה מקדים שלום במאור פנים וחיוך גדול לכל אדם.
כבר אז אבא הסביר לי שזה לופוליאנסקי מיד שרה, מקרון הרכבת שברחוב הנביאים, וסיפר לי על מכשיר האדים שהובא לאחי משם.
את התבונה, שיקול הדעת והמתינות הכרתי שנים רבות לאחר מכן, עת שימשתי כיועץ ראש העיר ירושלים ניר ברקת, ניר החליף כזכור את ר' אורי בתפקיד, ואני זכיתי לבצע את החפיפה והתיאום בין ראש העיר היוצא, לנכנס.
מאז הטה חסד כלפי, והקדיש לי שעות של שיחה והתבוננות על מה טוב לירושלים, למדתי ממנו רבות, על החשיבות של איך עושים, ולא רק מה עושים, על היכולת להתאפק, לעצור ולחשוב, ולא פחות מכך על עשייה בצניעות, באחריות ובמודעות.
לא לברוח מהחלטות, אבל לבחון אותם היטב לפני. מרגלא בפיו "אני חושב ש..." מביע דעתו, מסביר ומנמק, אבל בחן וברכות.
הייתי אז צעיר לימים, פעמים רבות בעין הסערה של מאבקים ומחלוקות, והוא כמי שחסד והטבה הם נשמת חייו, הקדיש לי זמן. היה לו מבט אחר, שילוב של ניסיון ומתינות.
אשרי משכיל אל דל
זכיתי לרגעים רבים של תבונה במחיצתו, ובהם גם שבת קסומה במיאמי עת הזמין אותי להצטרף אליו לוועידת "תורה ומסורה" המפורסמת, שם הופיע. שיחות בהם למדתי שמאחורי החיוך המתוק, מסתתרת אישיות גבוהה, יודעת היטב את המהלכים אשר יהלכו בני אדם, בוחר בכובד ראש ושיקול דעת, מעדיף את הנכבדות והזהירות בכדי להרבות כבוד שמים, ונזהר כמו מאש מלפגוע בזולת, ומוכן לוותר בשביל כך ללא היסוס.
התפעמתי כשהגעתי לראשונה ללשכתו ביד שרה, שלקחני קודם כל לסיור בכל הבנין, כשהוא אינו מוותר על אף מחלקה, ובעצמו מגלה בקיאות, ומסביר לי על אחרון האביזרים שפותחו בכדי להקל על אנשים, בלהט ותשוקה מיוחדים של לעשות חסד, חסד חכם. לעזור לאנשים להחלים בביתם.
לעולם לא אשכח את שיחת הטלפון שקיבלתי ממנו אחרי שעזבתי את כיכר ספרא, "נו אברמי... אז מה שלומך?" שיחה שכמובן בעקבותיה נפגשנו שוב לכמה שעות של עונג בחכמת חיים.
את מוסר ההשכל הגדול ביותר שמעתי ממנו על הבמה ב"עטרת ישראל", היה זה בדינר שנערך לטובת הישיבה בבית וגן, ואני כמנחה האירוע, קיבלתי בברכה את אורי בתוארו כראש עיריית ירושלים, כשאני משמיט את המילה "לשעבר"... הוא קרא לי אליו, נחרד שלא ייפגע כבודו של ראש העיר הנוכחי, והוסיף ואמר לי: "אנשים חושבים שהתפקיד שלהם הוא לנצח, לכן מקפידים מאוד על "הלשעבר".. אבל מי שזוכר מראש שהכל זמני וחולף, יותר קל לו לצאת". הוא התכוון מהשררה הכבוד והתפקיד... ואני מוסיף, נאים הדברים למי שאמרם גם בצאתו מן העולם הזה, לועלם הבא. וראה בטוב...
ולענווים ייתן חן.
0 תגובות