
בית המשפט הורה לעמרי אסנהיים למסור את חומרי הגלם של ריאיון פלדשטיין למשטרה: השופט מנחם מזרחי קבע כי חקר האמת גובר על החיסיון העיתונאי במקרה זה, בשל סתירות מהותיות בגרסאות והיות החומר קריטי לחקירה פלילית ללא אפשרות לערער על ההחלטה.
בית משפט השלום בראשון לציון נעתר לבקשת המשטרה ויונתן אוריך, והורה לעיתונאי עמרי אסנהיים למסור את כל חומרי הגלם מהריאיון עם אליעזר פלדשטיין. בהחלטתו קבע הנשיא, השופט מנחם מזרחי, כי על המשיב להעביר את החומרים לידי המשטרה עד ליום 27.1.26 בשעה 16:00.
הבקשה הוגשה על רקע שתי חקירות שמנהלת יאחב"ל: "פרשת הבילד", העוסקת בחשד למסירת ידיעה סודית לעיתון גרמני על ידי אוריך ופלדשטיין, ו"פרשת הפגישה הלילית", שבמסגרתה נבחן חשד לפגישה בין פלדשטיין לראש הסגל צחי ברוורמן בחניון הקריה.
אוריך, החשוד בפרשות אלו, טען כי הריאיון ששודר ב"כאן 11" היה ערוך ולא שיקף את מלוא הדברים, וכי החומר הגולמי נחוץ לבחינת סתירות בגרסאות פלדשטיין המפלילות אותו.
עמרי אסנהיים, בגיבוי מועצת העיתונות וארגון העיתונאים, התנגד למסירת החומרים בטענה לפגיעה אנושה בחופש העיתונות ובחיסיון העיתונאי, דבר שייצור "אפקט מצנן" שימנע ממרואיינים עתידיים למסור מידע. מנגד, המשטרה טענה כי החומר הגולמי חיוני להגעה לחקר האמת ולניהול החקירות.
השופט מזרחי ציין בהחלטתו כי קיימות "סתירות מהותיות בין הדברים שנמסרו בריאיון לאלו שבחקירות ובמסמך החסוי". הוא הוסיף כי במקרה זה החומרים אינם עלולים לחשוף מקור עיתונאי שכן המרואיין נחשף בגלוי, וכי "החומרים עלולים להיות קריטיים לגורלה של החקירה ולגורלם של חשודים ונאשמים".
באיזון שבין חופש העיתונות לחקר האמת, קבע השופט כי "החיסיון העיתונאי ויתרת טיעוניו נדחים מפני המבקשים". ככלל, החלטה זו בבקשה לפי סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי אינה מאפשרת הגשת ערר בזכות, והשופט הדגיש כי החומר "יורד לשורש העניין המהותי, ולא ניתן להשיגו בדרך אחרת".
האופציה האחרונה של "כאן 11": האם בג"ץ יתערב בהחלטת השופט מזרחי? למרות קביעת השופט כי אין זכות ערעור על הצו למסירת חומרי הגלם, המערכת המשפטית מאפשרת פנייה לבג"ץ בעילות של פגיעה בחופש העיתונות, צעד שמהווה "מוצא אחרון" עבור העיתונאי עמרי אסנהיים.
במישור המשפטי, קביעתו של השופט מזרחי כי אין זכות ערעור על החלטה לפי סעיף 43 היא מדויקת ומבוססת על הלכת בית המשפט העליון. עם זאת, חסימת נתיב הערעור הסטנדרטי למחוזי היא בדיוק המצב שבו קמה סמכותו של בג"ץ להתערב כערכאת ביקורת שיפוטית.
במקרה כזה, "כאן 11" יכולה לטעון כי החלטת השופט לדחות את החיסיון העיתונאי ולקבוע שחקר האמת גובר, תוך קביעה שהחומרים "קריטיים לגורלה של החקירה", היא החלטה עקרונית בעלת השלכות רוחב על כלל עבודת העיתונות בישראל.
מכיוון שהשופט קבע לוח זמנים דחוק למסירת החומרים (27.1.26), פנייה לבג"ץ תהיה חייבת לכלול בקשה דחופה לעיכוב ביצוע, שכן ברגע שהחומרים יועברו למשטרה, הנזק לחופש העיתונות - לשיטתם - יהיה בלתי הפיך.







0 תגובות