תחת ענן כבד של יגון וצער, ליוו היום אלפים למנוחת עולמים את הבחור החשוב יששכר דב שפיגל ז"ל, שנפטר לאחר שנפצע אנושות בטביעה בערב השבת האחרונה בחוף צאנז בנתניה. מסע הלוויה, שיצא משכונת רמת שלמה, היה רווי בבכיות נוראיות ובהספדים מטלטלים שקרעו את הלב.
את מסע ההספדים פתח אביו, הגאון רבי שלמה שפיגל, ראש חבורת שפיגל ב'בית ישראל', בדברים שזעזעו את הקהל: "שלושה שותפים באדם, אבא, אמא והקב"ה. אם הקב"ה נתן מתנה, איך הוא לוקח בלי לשאול? התשובה היא - זה לא מתנה, זה פיקדון. בעל הפיקדון לוקח את שלו. קיבלנו פיקדון כל כך טוב, בחור שתמיד נמשך לתפילה ולימוד. אנחנו מחזירים את הפיקדון מושלם וטהור".
האב המשיך בקול חנוק מדמעות: "הוא זכה לערב שבת קצר שטרח בו, ועכשיו הוא בא לעולם שכולו שבת. תמיד ביקשנו שיבוא יותר לשבתות הביתה, והוא ענה: 'אני אוהב ללמוד, בישיבה אני יכול ללמוד יותר'".
רגע השיא של הכאב נרשם כשהאב הזכיר את הבן השני שנמצא עדיין במצולות ים, הבחור אבי שפיגל שנעדר מאז יום שישי: "למה אשכל גם שניכם ביום אחד? זעק האבא. "איפה אבי? עכשיו אתה עולה לשמיים, תבקש שנמצא אותו! תהיה מליץ יושר עלינו".
ראש ישיבת תפרח, הגאון רבי אביעזר פלץ, זעק בבכי: "שרפי מעלה זעקו במרה - זו תורה וזו שכרה? צריך לדעת שלא מלאכי חבלה היו בגלי הים, אלא מלאכי רחמים שליוו בחור שרק תורה עניינה אותו".
גם הגאון רבי אברהם משה זיסקינד, ראש ישיבת 'כתר תורה', והגאון רבי יצחק אזרחי, מראשי ישיבת מיר, ספדו בכאב על העלייה הרוחנית שנגדעה בפתאומיות. המשגיח, הגה"צ רבי דן סגל, עורר את הציבור: "כולנו קיבלנו מכה, חייבים להתחזק בבין אדם לחברו ובדיבוק חברים".
לאחר אמירת הקדיש ע"י האב שהרעידה את השכונה, יצא מסע הלוויה להר המנוחות, שם נטמן יששכר דב ז"ל לקול בכיים של אלפי המלווים המסרבים לעכל את הבשורה המרה.
0 תגובות